במלחמת עמלק יהושע בן נון נלחם בעמלקים ממש” בעוד שמשה רבינו עלה עם אהרון וחור “ראש הגבעה” והיה כאשר ירים משה ידו וגבר ישראל” וכאשר יניח ידו וגבר עמלק” וידי משה כבדים ויקחו אבן וישימו תחתיו וישב עליה” ואהרן וחור תמכו בידיו מזה אחד ומזה אחד ויהי ידיו אמונה עד בא השמש” (שמות יז יא-יב) אחריות עצומה מוטלת על כתפיו וידיו של משה רבינו – ניצחונם של ישראל או כישלונם ח”ו מותנים בהרמת ידיו.
מניין למשה רבינו הכוח להרים ידיו זמן רב כל כך” הרי זקן הוא וכוחו מוגבל? אלא ישנם שני כוחות באדם – הכוח הפיזי הטבעי” כוח השרירים” אבל יש לאדם גם כוח רוחני” כוח האמונה – במצבים רגילים מספיק הכוח הפיזי להתגבר על הקשיים והמכשולים” אבל ישנם מצבים שכוח הגוף אינו מספיק” וצריכים לזה את כוח האמונה” הכוח הרוחני” ועל זה נאמר “ויהי ידיו אמונה עד בא השמש” (שם). מכוח האמונה הרים משה את ידיו.
נכון לעכשיו” עם ישראל לדורותיו” האמונה נותנת לו את הכוח והיכולת להתגבר על כל הצרות והקשיים למרות כל הניסיונות שנעשו על ידי שונאי ישראל למיניהם” הממשיכים את דרכם ומגמתם של עמלק מאז יצאנו ממצרים. אבל כשם שבמלחמת עמלק הראשונה אין מספיקה האמונה והרמת ידיו של משה רבינו אלא גם יהושע יוצא להילחם ממש ככתוב “ויאמר משה אל יהושע בחר לנו אנשים וצא הילחם בעמלק” (יז ט). גם בימינו כאשר שליט איראן מאיים על ישראל מתוך אותה מגמה של עמלק שהתנפלו עלינו בלא סיבה. מה לנו ולהם? הרי אין לנו גבולות משותפים ואין שום ניגוד אינטרסים – ובכל זאת הם רוצים להשמידנו ח”ו. עלינו לנהוג בהם כמשה רבינו ויהושע בן נון: מצד אחד לחזק את צבאנו” צבא הגנה לישראל” שירתיע את אויבינו ואם צריך” להכות בו מכה ניצחת” כשם שיהושע הכה את עמלק ככתוב: “ויחלש יהושע את עמלק ואת עמו לפי חרב” (שמות יז יג) ומצד שני עלינו להביט כלפי מעלה מתוך ידיעה שכישלון צבאי ח”ו הוא חילול ה’ וניצחון על אויבינו הוא קידוש ה’ בעולם” כדברי חז”ל “והיה כאשר ירים משה ידו וגבר ישראל… וכי ידיו של משה עושות מלחמה או שוברות מלחמה? אלא לומר לך כל זמן שישראל מסתכלין כלפי מעלה ומשעבדים את לבם לאביהם שבשמים היו מתגברים…” (ראה”ש כט. עיין נפש החיים שער ב יא)
מהמצפה לישועה השלמה







