מי ומי ההולכים

“ויאמר (פרעה): לכו עבדו את ה’… מי ומי ההולכים?… ויאמר (משה) בנערינו ובזקנינו נלך” בבנינו ובבנותינו נלך כי חג ה’ לנו…”
לפנינו ויכוח עצמתי ונוקב על דרכי האמונה ועבודת ה’. פרעה עובד האלילים הנו בעל תפיסה של שניוּת: האל הטוב והאל הרע” כדברי הכלי יקר על “ראו כי רעה נגד פניכם”. פרעה מוכן לשחרר את הגברים בלבד” והמובחרים שבהם” כי אין לנשים” לילדים ולטף שייכות כלל בעבודת ה’.
כידוע” הדעת” המדע והדת” הם עמדה של כוח בידי המחזיק בהם. לשיטת פרעה אל להם להיות נחלת הכלל. נוסף על כך עבודת הא-ל חייבת להיעשות על ידי אנשי המעלה שהכשירו שכלם ונפשם לעבודה מושלמת. מדרש קדום המדייק בדברי פרעה מבטא זאת באומרו “מי ומי ההולכים”” עתידים אתם לומר מי ומי אחר: “מי יעלה בהר ה’ ומי יקום במקום קדשו” נקי כפיים…” מביע את הרעיון” המובחרים – לעבודת ה’.
לעומת זאת עמדת משה שהאל אחד הוא” ועבודת ה’ שייכת לכל שכבות העם ככתוב “כתר תורה מונח בקרן זוית כל הרוצה יבוא וייטול” (פרקי אבות).
שאלת פרעה מי ומי ההולכים” ניתנת להבנה מכמה זויות: א. מי בכלל ירצה לצאת ברגע האמת כשמסך הברזל ייפול” הרי רק מתי מעט יבחרו בכך. ב. רק הַ’מִי וָמִי'” הם אשר יבחרו לצאת” (רמב”ן). פרעה אינו חשוף לסגולה הפנימית שבלב כל יהודי” אשר פורצת ברגע האמת כפי שקרה ביציאת מצרים” במתן תורה” ובנפילת מסך הברזל בדורנו בבריה”מ.
הכלי יקר כדרכו מציג כמה שאלות:
1. מהו כפל המלים “מי ומי”? 2. מדוע “ההולכים” בלשון הווה? היה לו לומר: מי ומי ילך. 3. כפל המילים “נלך… בנערינו… נלך בבנינו… נלך” 4. כאן אמר משה “כי חג ה’ לנו”” ובפרק ה א” אמר “ויחוגו לי במדבר”. משמע חג לה’.
עונה הכלי יקר (1+2) פרעה מתוך גאוותו אינו שואל מי ומי” אלא מצווה ואומר: בדקו בכל סוגי הדתות מימין ומשמאל” ותגלו שרק הגברים דרכם בפולחן הדת. ולכן ההולכים באופן כללי בכל התרבויות ממזרח וממערב” וזו התשובה לשאלה 2.
ונשוב לשאלות 3+4 משה רבנו משיב לפרעה: תרבותנו אינה ככל התרבויות. הדגם שאתה מציג אינו מתאים לעמנו ולאמונתנו כי עבודת ה’ השלמה תבוא רק בשיתוף כל חלקי המשפחה בבחינת “לא טוב היות האדם לבדו”” כי עבודת ה’ חייבת להיעשות מתוך שמחה. כי חג ה’ לנו. ושמחת האדם תהיה שלמה רק עם משפחתו כי “איך ישיר את שיר ה’ על אדמת נכר ו… למשפחתו”” כי לכך אמר שתי פעמים “נלך”” לעשות שתי חלוקות בהולכים – בנערינו ובזקנינו נלך – לעבוד” ובנינו ובנותינו ילכו לשם שמחה” לקיים מצוות ה’ עלינו חציו לה’ וחציו לנו ולבנינו לשמחת עולם”.
ואין להפריד בין חג לה'” וחג לנו” כי השלמות בשילוב ביניהם. כפי שכבר מופיע במסכת פסחים (סח ב) על חג השבועות נמצאת סתירה בפסוקים” בין “עצרת לה'”” לבין “עצרת תהיה לכם” (דברים טז)” ותירצו” “חציו לה’ וחציו לכם”. וטהר לבנו לעבדך באמת.