ים שאין לו סוף
ים סוּף מתעתע בנו. כשאחזנו בגדה המזרחית שלו אחרי ששת הימים חשבנו ששמנו סוף לאיום המצרי” רק חשבנו. בפרוץ מלחמת כיפור לפני שלושים ושמונה שנה כשדהרנו לתעלה” גילינו הפתעה מייאשת” ראינו את הסוֹף מקרוב. לפני שלושת אלפים ושלוש מאות שנה” כשיצאנו ממצרים בתנועה לכיוון הגדה המערבית של ים סוף” חשבנו שהגענו לסוף השעבוד” רק חשבנו. על הים ציפתה לנו הפתעה מייאשת” הרגשנו סוף של ממש. לא יכולנו אחרת” צעקנו לשמים.
משל הנץ והנחש
“למה היו ישראל דומים באותה שעה? ליונה שברחה מפני הנץ ונכנסה לנקיק הסלע והיה נחש נושף בה. אם תכנס לפנים הרי הנחש ואם תצא לחוץ הרי הנץ. כך היו ישראל דומים באותה שעה” הים סוגר ושונא רודף” מיד נתנו עיניהם בתפלה. עליהם מפורש בקבלה: יונתי בחגוי הסלע בסתר המדרגה” הראיני את מראיך” השמיעיני את קולך!” (מכילתא דר”י בשלח).
ברוך ה’ שיש לנו קול רוחני ערב לה'” אך צועקת השאלה: האם זה מוצדק להלחיץ אותנו עד כדי כך ביציאת מצרים” רק כדי שנצעק לה’? האמת” גם התשובה צועקת: האפשר שנהיה לעם ה’ ונכנס בבריתו” מבלי שנלמד לדבר אתו? חיפשתי וחיפשתי וראיתי שאכן רק בלחץ על גדות ים סוף” צעקנו לה’ לראשונה. עד עכשיו נאנחנו מן העבודה” השמענו קולות אנחה וה’ שמע” אך לא פרצנו דרך רוחנית לצעוק ישירות אליו עד שהגיע הלחץ הזה. “אֶהְגֶּה כַּיּוֹנָה דַּלּוּ עֵינַי לַמָּרוֹם” ה’ עָשְׁקָה לִּי עָרְבֵנִי” (מתפילת חזקיה. ישעיהו לח).
עוזר או מושיע?
אמרתי בלבי” אם כנים דברי אסמך באילן גבוה והנה מצאתי כי ר’ צבי אלימלך מדינוב בספרו אגרא דפרקא שז” דייק זאת בפסוקינו. הוא אפילו הוסיף מתהילים “רצון יראיו יעשה” – ה’ אוהב אותנו ודואג למלא אפילו את רצוננו גם אם לא ביקשנו בפה. אבל “ואת שועתם” – כשאנחנו מדברים אליו” “ישמע ויושיעם”” כאן הוא נותן לנו להרגיש ישועה של ממש. זהו שאמר משה מיד אחרי שצעקנו” “התייצבו וראו את ישועת ה’.”
קול התור
נופפה היונה בכנפיה וצעקה לבעל השובך שיבוא להושיע אותה מפני הנץ והנחש. רמזו חז”ל שכוחה בפיה. אפילו בת קול מנהמת כיונה” קול פנימי ועמוק המעורר את הקול שלנו” קול תורה” תפילה וגעגוע לקרבת ה’. כשמדובר בברית בין עם ישראל לקב”ה מובן מדוע נבחרה דווקא היונה במשל” כי היא עסוקה המון בחיזור” זוגיות ותקשורת. אך חז”ל במדרש הלכו עם הדימוי צעד קדימה ואמרו שהכול מתחיל בקול. קול משמים המצפה לקול ישראל” קולה של הרעיה.
תגלית בעולם היונים
המדענית הסינית Cheng Mai-Feny ” מומחית לסוציו-ביולוגיה באוניברסיטת Rutger בארה”ב” ביצעה מחקר בתורים (ממשפחת היונים” כמו הצוצלת ותור הצווארון). היא גילתה כי לא רק קול הזכר בעת חיזור מאפשר קשר” אלא קול הנקבה משמעותי גם הוא בשירה המשותפת. המדענית לקחה מספר נקבות שנעשו אילמות וגילתה שהם הפסיקו להטיל ביצים. ברגע שהיא השמיעה להן את קולן המוקלט הושלמה השירה והן חזרו לפריונן. פלא שישועת היונה מותנית בהשמעת קולה. “יונתי בחגוי הסלע… השמיעיני את קולך”.
דבר אליו
אנחנו נכספים לנבואה” והקב”ה נכסף שנדבר אליו ישירות. נעים לדעת” שהקב”ה לא עיכב את תחילת הגאולה עד שנדבר אליו. דבר ראשון הוא חילץ אותנו ולקח אותנו אליו” רק אח”כ הוא דרש שנדבר אליו. לא הכל חייב להיות מושלם על ההתחלה. ואיך דיברנו אליו? צעקנו. “ויצעקו בני ישראל אל ה’ ” – יש מבארים: התפללנו (יונתן בן עוזיאל)” ויש מבארים: צעקנו והתרעמנו על הייסורים (רמב”ן באונקלוס). אולי צרחנו כתינוק בוכה ואולי הדיבור היה בוסרי” העיקר שלמדנו כבר לדבר עם ה’. העולם הצעיר חיכה אלפיים חמש מאות שנה שיוולד עם המסוגל לדבר עם ה'” עם שחי בתודעה הזו. אז הנה” כשפרץ דיבור עם ה'” פרצה הגאולה.
הרב נתנאל לוי
מרצה בתחום התבוננות בטבע מזווית יהודית
