יוֹם רִאשׁוֹן ו בְּאִיָּר 2488
מֵאָז שֶׁאַבָּא אָמַר לִי שֶׁאֲנַסֶּה לִמְצֹא מַה מְּיֻחָד בִּי” כָּל הַזְּמַן חָשַׁבְתִּי עַל זֶה. בָּעֶרֶב בַּמִּטָּה לִפְנֵי שֶׁנִּרְדַּמְתִּי” בַּדֶּרֶךְ לַתַּלְמוּד תּוֹרָה” וְגַם כְּשֶׁחָלַמְתִּי בְּאֶמְצַע שִׁעוּר. מַה מְּיֻחָד בִּי? מַה מְּיֻחָד בִּי? שָׁאַלְתִּי אֶת עַצְמִי וְלֹא מָצָאתִי תְּשׁוּבָה. אָז חָשַׁבְתִּי שֶׁאֲנִי יֶלֶד כָּל כָּךְ רָגִיל” כָּל כָּךְ מְשַׁעֲמֵם” לָכֵן כֻּלָּם מְצִיקִים לִי. עַד שֶׁיּוֹם אֶחָד גִּלִּיתִי בִּי מַשֶּׁהוּ מְיֻחָד” וַאֲנִי רוֹצֶה לְסַפֵּר לָכֶם אֵיךְ זֶה קָרָה.
בְּאוֹתוֹ יוֹם חָזַרְתִּי מֵהַתַּלְמוּד תּוֹרָה” וְאִמָּא נָעֲצָה עֵינַיִם בַּזְּרוֹעוֹת שֶׁלִּי.
– “אַבְרִי” מַה זֶּה הַסִּימָנִים הַכְּחֻלִּים הָאֵלּוּ?”
– “א… שׁוּם דָּבָר…” גִּמְגַּמְתִּי וּמָשַׁכְתִּי אֶת הַשַּׁרְווּלִים.
אִמָּא אָחֲזָה בְּכַף יָדִי וְהִתְבּוֹנְנָה בַּסִּימָנִים.
– “מִישֶׁהוּ צָבַט אוֹתְךָ?”
– “כְּבָר אָמַרְתִּי לְאַבָּא שֶׁאֲנִי לֹא שָׁוֶה כְּלוּם…”
– “אַתָּה לֹא שָׁוֶה כְּלוּם? מַה פִּתְאוֹם? וְאֵיךְ זֶה קָשׁוּר לַצְּבִיטוֹת?”
– “בִּגְלַל זֶה הַחֲבֵרִים מְזַלְזְלִים בִּי וְצוֹחֲקִים עָלַי וְצוֹבְטִים אוֹתִי…”
– “וּמַה הַמְּלַמֵּד אוֹמֵר?”
– “אֲנִי לֹא יוֹדֵעַ… לֹא אָמַרְתִּי לוֹ… הוּא תָּמִיד עָסוּק כָּל כָּךְ…” פָּרַצְתִּי בִּבְכִי.
***
לְמָחֳרָת כְּשֶׁהִגַּעְתִּי לַכִּתָּה מִיָּד הֵבַנְתִּי שֶׁאִמָּא אוֹ אַבָּא כְּבָר דִּבְּרוּ עִם הַמּוֹרֶה. הַיְּלָדִים הִבִּיטוּ בִּי בְּמַבָּט מוּזָר וְזֶה לֹא הָיָה כָּל כָּךְ נָעִים” אֲנִי לֹא יוֹדֵעַ מַה הַמּוֹרֶה אָמַר לָהֶם” אֲבָל בְּאוֹתוֹ יוֹם לֹא חָטַפְתִּי אַף צְבִיטָה אוֹ עֶלְבּוֹן. בַּהַפְסָקָה קָרָה מַשֶּׁהוּ שֶׁהֵבִיא לַשִּׁנּוּי הַגָּדוֹל: רָאִיתִי יֶלֶד יוֹשֵׁב בֶּחָצֵר וּמְנַסֶּה לְחַלֵּל בַּחֲלִילִית.
– “כָּךְ לֹא אוֹחֲזִים חֲלִילִית”” אָמַרְתִּי וְהֶרְאֵיתִי לוֹ אֵיךְ מְחַלְּלִים. כְּשֶׁפָּנִיתִי לָלֶכֶת רָאִיתִי אֶת הַמְּלַמֵּד עוֹמֵד מֵאֲחוֹרַי.
– “אַבְרִי” אַתָּה יוֹדֵעַ לְחַלֵּל?” חִיֵּךְ אֵלַי הַמּוֹרֶה.
– “קְצָת… כְּלוֹמַר… עַכְשָׁו אֲנִי לוֹמֵד… סָבְתָא שֶׁלִּי מְלַמֶּדֶת אוֹתִי…”
– “מְצֻיָּן! מָחָר תָּבִיא אִתְּךָ אֶת הַחֲלִילִית שֶׁלְּךָ” בְּשִׁעוּר זִמְרָה אַתָּה תְּלַוֶּה אוֹתָנוּ בִּנְגִינָה.”
– “אֲבָל הַמּוֹרֶה” זֶה לֹא בְּדִיּוּק שֶׁאֲנִי יוֹדֵעַ… אֲנִי רַק לוֹמֵד… וְגַם” אֲנִי מִתְבַּיֵּשׁ…”
***
אֲנִי בְּקֹשִׁי מַצְלִיחַ לְהַאֲמִין לְמַה שֶּׁאֲנִי מְסַפֵּר לָכֶם” אֲבָל בְּשִׁעוּר זִמְרָה הַיְּלָדִים שָׁרוּ וַאֲנִי נִגַּנְתִּי” חוֹשֵׁשׁ וּמְהַסֵּס אֲבָל הִצְלַחְתִּי. בַּנִּגּוּן הָרִאשׁוֹן הָיוּ לִי הַרְבֵּה טָעֻיּוֹת” בַּשֵּׁנִי פָּחוֹת” וּבְסוֹף הַשִּׁעוּר הָיִינוּ נִשְׁמָעִים מַמָּשׁ כְּמוֹ מַקְהֵלָה. הָעֵינַיִם שֶׁל הַיְּלָדִים נָצְצוּ” וְכַמּוּבָן גַּם הָעֵינַיִם שֶׁלִּי…
מֵאָז בְּכָל שִׁעוּר זִמְרָה אֲנִי מְלַוֶּה אֶת הַשִּׁירָה בִּנְגִינָה” וּמֵאָז אֲנִי מַרְגִּישׁ יוֹתֵר טוֹב בֵּין הַחֲבֵרִים” וְגַם הַחֲבֵרִים יוֹתֵר נֶחְמָדִים אֵלַי. אֲנִי לֹא יוֹדֵעַ לָמָּה הַכֹּל הִשְׁתַּנָּה פִּתְאוֹם… אוּלַי בִּזְכוּת הַחֲלִילִית? בִּגְלָלָהּ הַחֲבֵרִים מַעֲרִיכִים אוֹתִי עַכְשָׁו? בִּגְלַל שֶׁאֲנִי כְּבָר לֹא כָּזֶה יֶלֶד מְשַׁעֲמֵם? אוֹ אוּלַי בִּגְלַל שֶׁאֲנִי עַכְשָׁו מְרֻצֶּה יוֹתֵר” מַרְגִּישׁ שֶׁאֲנִי מְיֻחָד” בָּטוּחַ בְּעַצְמִי? אוּלַי בִּגְלַל זֶה יוֹתֵר נָעִים לַיְּלָדִים לְשַׂחֵק אִתִּי?
מַה אַתֶּם חוֹשְׁבִים” יְלָדִים יְקָרִים? הַרְבֵּה זְמַן לֹא כְּתַבְתֶּם לִי… סַפְּרוּ לִי אִם קָרָה לָכֶם פַּעַם דָּבָר כָּזֶה” וְאִם אַתֶּם מְבִינִים לָמָּה הַכֹּל הִשְׁתַּנָּה. תּוֹדָה לָכֶם!
אַבְרִי
(אֲבִינֵר בֵּית אֵל 90631)
