זוג שמתחתן” קובע בכך גבול. ברגע שהתקדשו זה לזו” יש ביניהם מרחב מקודש שהוא רק שלהם ואף אחד לא יכול להיכנס לשם” ללא רשותם והסכמתם. ד”ר ירון זיו מכנה זאת בשם “מדינה זוגית עצמאית”. כדי להיכנס למדינה” יש צורך באישור כניסה. לבני הזוג” יש עבודה גדולה בחיבור ביניהם. הם צריכים לטוות חוטים רבים” כך שיהיו מתואמים בתחומי החיים הרבים. כניסה אל המרחב שלהם ללא ויזה” כמוה כהפרת המרחב המקודש שלהם. ניתן ללמוד מהתורה בחומש דברים: “נקי יהיה לביתו שנה אחת ושימח את אשתו אשר לקח” .
הנקודות שאכתוב להלן” הם חלק ממקרים רבים שהגיעו אלי. כל נקודה יכולה להיות מאמר בפני עצמו” אם אתאר את המקרה ואת תוצאותיו. כדי לא להאריך יתר על המידה” כתבתי כל סעיף בתמצית.
” כשזוג צעיר מתחתן” הם עדיין קשורים בקשרים רגשיים עם חבריהם. זה בולט בעיקר אצל האשה שמשתפת את חברותיה בהתרגשות בכל מה שעובר עליה” כולל הקשר עם בן הזוג העתידי. המעבר” להשאיר את מה שביניהם בכותלי ביתם מבלי לשתף עוד” נראה בעיניה ולעיתים גם בעיני חברותיה” כהתרחקות ואולי אפילו בגידה בחברות שהיו שותפות סוד” במשך זמן רב. דרושה הסכמה מה יוצא ומה לא יוצא החוצה. מה שייך לשתף ומה אסור לשתף.
” הורי הזוג דורשים בדרך כלל בטובתם של ילדיהם ומייעצים להם מניסיונם. זה ראוי וטוב. אך יש הורים שמרגישים שבני הזוג עדיין ילדים וצריך להתערב ולהכתיב להם” במיוחד אם הם בעלי המאה. זו כבר פלישה למרחב הזוגי.
” ישנם זוגות שחוששים מההתחייבות הכלכלית והם מעדיפים לגור בבית ההורים כדי לחסוך. הם אכן חוסכים בהוצאות כלכליות” אבל הם עלולים להזמין לחייהם קשיים והתערבות של שאר בני המשפחה. כך הם יתקשו לבנות את המדינה שלהם כראוי. (מגורים אצל ההורים” זה נושא בפני עצמו).
” הגיעו אלי מקרים שאחד ההורים נמצא במצב של חוסר רגשי ודורש או מנסה למצוא מילוי רגשי אצל ילדו הנשוי. נוצר מצב שאחד מבני הזוג או שניהם” אינם פנויים לבנייה זוגית” מפני שהם עסוקים בריצוי ההורה” או בהדיפתו. זהו מצב שמלווה בהאשמות עצמיות והדדיות והזוגיות לא פנויה להתפתחות.
” במצב שאחד מבני הזוג תומך בהוריו והוא בעצם הורה להוריו” הוא מרגיש מחויב להוריו גם לאחר הנישואין. עיקר הקשר הזוגי בנישואין” הוא היחס הרגשי ושרוב תשומת הלב היא זה כלפי זו. כשחסרה פניות עקב מחויבויות חיצוניות” הקשר נפגע והזוגיות סובלת וכואבת” עד כדי פירוק הקשר שהוא טוב ביסודו” מפני שחסרה בו השקעה ראויה.
” כשזוג מתחתן” הם מצטרפים למשפחות המוצא משני הצדדים. כחלק ממערכות יחסים בין הזוג לבין בני המשפחה” נוצרת קרבה טבעית של יחסי כבוד” עזרה הדדית וכד’. יש צורך להיזהר מאד מקרבת יתר. למשל” אחות האשה” מגיעה הרבה לבית אחותה ומתפתחות שיחות עמוקות בינה לבין גיסה. ללא תשומת לב לכך וללא כוונות אינטימיות” היא תופסת את מקומה של אחותה שמרגישה דחויה ע”י בעלה שמעניק יחס יתר לאחותה במקומה. בני הזוג צריכים להסכים עד כמה מעניקים למשפחות המוצא” כך ש”מדינתם” לא תיפגע.
” ישנם מקרים של זוגות שרוצים לעשות חסד לנזקקים ומכניסים לביתם בחורה או בחור מבית קשה יום שזקוקים לתשומת לב ולעזרה רגשית. מתפתחות שיחות עמוקות למטרת עזרה ועלולות להיות גם אל תוך הלילה. מעבר לאיסור שבכך” הם מכניסים “צלע שלישית” ביניהם שעלולה לגרום לקנאה מבן הזוג שאינו מעורב בקשר הזה” לפיתוח רגשות קרבה אסורות ובשם החסד” הזוגיות שלהם עלולה להתפרק.
היות שכל המתואר לעיל” עלול לגרום לסכסוכים ומריבות רבות” הן עם בני משפחת המוצא והן בין בני הזוג” חשוב לפתח גבול ברור וגמיש שיאפשר את ה’לחוד’ הזוגי ואת ה’ביחד’ המשפחתי. חשוב לשמור על קשר טוב עם בני המשפחה ולהתאים את צורכי המשפחה המורחבת לצרכים האינדיבידואלים של בני הזוג. חשוב להבין כי שמירה והגנה על הקשר הזוגי” הכרחית לצמיחה והתפתחות אישית של בני הזוג לפיתוח יחסי נישואין מספקים וגם לשמירה על קשרים טובים עם המשפחה כולה.
