אַחֲרֵי שֶׁהֻמְלַכְתִּי לְמֶלֶךְ יְהוּדָה” קָרוּ דְּבָרִים שֶׁשָּׁבְרוּ אֶת לִבִּי. דְּבָרִים שֶׁהִתְנַגַּדְתִּי לָהֶם מְאוֹד” כָּל יְמֵי חַיַּי.
אַבְנֵר בֶּן נֵר” רֹאשׁ הַצָּבָא שֶׁל שָׁאוּל” הִתְנַגֵּד לְהַמְלָכָתִי” וְהִמְלִיךְ אֶת אִישׁ-בֹּשֶׁת בֶּן שָׁאוּל עַל כָּל יִשְׂרָאֵל. הוּא פָּעַל בְּהַדְרָגָה: הִמְלִיךְ אוֹתוֹ עַל הַגִּלְעָד” עַל הָאַשּׁוּרִי” עַל יִזְרְעֶאל” אֶפְרַיִם” בִּנְיָמִין” וְעַל כָל יִשְׂרָאֵל. רַק לֹא בִּיהוּדָה. בֵּית יְהוּדָה הָיוּ אַחֲרַי.
אִישׁ בֹּשֶׁת הָיָה אָז בֶּן אַרְבָּעִים” וְהוּא מָלַךְ רַק שְׁנָתַיִם. אֲנִי מָלַכְתִּי בְּחֶבְרוֹן עַל יְהוּדָה שֶׁבַע שָׁנִים וָחֵצִי [1]. אֲנִי לֹא רוֹדֵף מְלוּכָה” וְאִם עַם יִשְׂרָאֵל רוֹצֶה מֶלֶךְ אַחֵר אֲנִי מְבָרֵךְ אוֹתוֹ.
אַךְ הִנֵּה קָרָה דָּבָר נוֹרָא. אַבְנֵר בֶּן נֵר יָצָא לַדֶּרֶךְ עִם אַנְשֵׁי אִישׁ-בֹּשֶׁת” וְגַם יוֹאָב בֶּן צְרוּיָה שַׂר הַצָּבָא שֶׁלִּי” יָצָא לַדֶּרֶךְ עִם אֲנָשַׁי. הֵם נִפְגְּשׁוּ בַּבְּרֵכָה בְּגִבְעוֹן. יָשְׁבוּ אֵלֶּה מִצַּד זֶה” וְאֵלֶּה מִצַּד זֶה. וְאָז אַבְנֵר הִצִּיעַ שֶׁהֵם יְשַׂחֲקוּ אֵלּוּ נֶגֶד אֵלּוּ בְּמִשְׂחַק מִלְחָמָה” כָּךְ יִרְאוּ מִי טוֹב יוֹתֵר. יוֹאָב הִסְכִּים” וְנִבְחֲרוּ 12 אִישׁ מִכָּל קְבוּצָה.
אֲבָל הָעִנְיָנִים הִתְלַהֲטוּ. תָּפְסוּ אִישׁ אֶת רֹאשׁ חֲבֵרוֹ” וְגַם שָׁלְפוּ חֲרָבוֹת. בַּסּוֹף כֻּלָּם נָפְלוּ מֵרֹאשׁ הַצּוּרִים וְנֶהֶרְגוּ [2].
נוֹרָא וְאָיֹם. כַּאֲשֶׁר סִפְּרוּ לִי עַל כָּךְ” לִבִּי שָׁתַת דָּם. הָכֵיצַד? לָמָּה כָּל זֶה?? הַאִם לֹא עַם אֶחָד אֲנַחְנוּ?!
לְצַעֲרִי לֹא כֻּלָּם הִרְגִּישׁוּ כָּמוֹנִי” לֹא כֻּלָּם חָשְׁבוּ כָּךְ” וְכָךְ הִתְחִילָה מִלְחֶמֶת הַיְּהוּדִים בַּיְּהוּדִים.
————
1. שמואל ב ב ח-יא.
2. שם יב-טז.