השמחה בנישואין

אחת ממטרות הנישואין היא לשמוח זה בזה” מתוך אהבה ורעות. בשבע ברכות” מונים את כל סוגי השמחה. ואכן בחתונה” השמחה מרקיעה שחקים. ומה קורה אחר כך? מי שלא עובד לשמר את השמחה” מוצא את עצמו מתלונן” כועס ועצוב על מה שאין” מתרכז בשלילי ומעצים אותו” מבלי לתת דגש על הטוב הקיים. אם נישאר בעצב” כיצד נגיע אל השמחה? למה הדבר דומה? לאדם הנמצא בצומת דרכים” והדרך שבחר” אותה הוא יראה בעודו מפנה גב לדרך השנייה.
בדרך כלל זוגות מגיעים לייעוץ” כאשר הם נושאים משא כבד שלילי” פגיעות וכאבי לב. ישנם זוגות שמאוכזבים מעצמם ומבני זוגם” דווקא מפני שיש להם אחריות ומחויבות לקשר. אינם מבינים” כיצד הגיעו למצבים קשים עם כל האחריות שלהם.
לדוגמא” כשחיים ושרונה (שמות בדויים) נכנסו” חשתי אווירת כבדות” למרות הנימוסים והחיוכים. ככל שפתחנו” כך נגענו בנושאים רגישים וטעונים. כל אחד מהם הדגיש את השלילי אצל השני. כששאלתי על החלק החיובי הקיים” הם נדרשו לחשוב על כך זמן רב. במהלך הפגישות” הבנתי שראיית השלילי והביקורת מנהלים את הזוגיות שלהם. כשהעליתי זאת בפניהם” שרונה אמרה: “הוא יוצר את האווירה הזאת בבית. אני לא יכולה לשמוח כשהוא כזה עצוב”. חיים הביע התנגדות ואמר שהוא לא טיפוס עצוב. אולי הוא מוטרד” לחוץ” אבל לא עצוב. הפרשנות של שרונה שבעלה עצוב” נבעה מהעצב שהיא עצמה שרויה בו בלא יכולת לראות את הטרדה והלחץ שלו. שניהם התנהלו ללא שמחה וללא התבוננות בטוב.
הרמב”ם אומר שהשמחה” “עבודה גדולה היא”. האדם בטבעו נוטה לראות יותר את השלילה. כדי לראות את הטוב שפעמים רבות נתפס כמובן מאליו” נדרשת התבוננות מכוונת לראיית הטוב. עצב קיים מפני חוסר ביטויי השמחה שהיא ביטוי הנשמה האלוקית הטהורה.
האדם הוא עולם קטן. כמו שהעולם מורכב מניגודים שמשלימים ומאזנים” כן גם בתכונות האדם. בעולם יש אור וחושך” שמיים וארץ וכן הלאה. גם באדם יש ניגודים” ובעבודת השמחה הוא יוצר איזון:
” לתת לכל תכונה את מקומה בזמנה. כמו עצב ושמחה” כפי ששלמה המלך אומר” עת לשמוח ועת לבכות.
” איזון בתכונות מתקיים גם כאשר זוכרים בזמן העצב שיש גם שמחה. כשמרגישים רע” זוכרים שהטוב גם קיים.
” המצב השלילי” הגיע כדי לרומם ולגדל את האדם. ידיעה כזאת נותנת כוח להתמודדות ולצאת מחוזקים.
” אחריות ללא שמחה” יוצרת כבדות ועצב שלא מאפשר בנייה והתחדשות.
” בשמחה מביעים רגשות חיוביים שמחברים בין בני הזוג והם לב לבה של הזוגיות.
חיים ושרונה” ראו בביטוי רגשות” שחוק” קלות ראש וליצנות. הבדלנו בין המושגים: ליצנות מבטלת ערכים חיוביים ומנמיכה אותם ולכן היא שלילית. אנחנו יודעים ששחוק וקלות ראש כשהם בין גברים ונשים אסורה. לעומת זאת” בין בני זוג” שחוק וקלות ראש” במידה ראויה ונכונה” מקרבים ביניהם ויוצרים חיבור רגשי שמח ואוהב. וכמו שחכמים התחילו את לימודם עם “מילתא דבדיחותא” ו”במילי דשטותא” כדי ליצור לימוד מתוך שמחה” כך ראוי גם בין בני זוג.
כתינוקות וילדים” גדלנו שמחים ומחייכים וחסרי גבולות. התינוק עדיין לא מכיר את העולם החומרי ולכן הוא ירוץ ולא יראה למשל את השולחן שנמצא בדרכו. רק כאשר יקבל מכה פיזית” הוא ילמד שיש כאן שולחן שצריך לעקוף אותו. ככל שגדלנו ההורים” המורים והחברה לימדו אותנו גבולות ונימוסים שהם בודאי הכרחיים לחברה מתוקנת. אלא שכשבני זוג נישאים” הם נדרשים להיות פתוחים ומשוחררים יותר ולשמוח ולצחוק כילדים. אבל כבר התרגלנו במשך שנים להיות מבוגרים רציניים. בנישואין” בתוך ביתם” צריכים בני זוג לחזור לשחרור ולמשחקים כמו ילדים עם הגבולות והנימוסים. זו בעצם השלמות והאיזון שמתבטאים בנישואין” מתוך ומכוחה של שמחת הנישואין.
חג הסוכות מבטא את שיא השמחה. חשוב שדרך הסכך” נראה את השמים. חשוב שבזוגיות נרים עינינו אל ה’ ונדע שהוא המחזיק אותנו ביחד. גם אם צִלתה מרובה מחמתה” הסוכה כשרה. גם אם יש בזוגיות הרבה צללים” ככל שנראה גם את האורות” נצחק ונשתובב יחד כילדים” נתחבר באהבה מתוך שמחת החג ושמחת החיים.