העצה של ר’ אריה
לו היו נותנים לכם אפשרות לתת ‘עצת זהב’ אחת לאדם המבקש לחזור בתשובה מעבֵרה כלשהי” לבל יחזור לסורו” מה הייתם מציעים?
לרב אריה לוין הייתה עצה מיוחדת במינה.
נשיא בית המשפט העליון של ניו יורק היה נוכח בטקס חנינה לגנבים ופושעים שנערך לפני כששים שנה במדינת ישראל בנוכחות הנשיא דאז” יצחק בן צבי. הנשיא האמריקאי פנה לאחד האסירים ושאל אותו: האם אתה בטוח שבצאתך מהכלא לא תגנוב יותר? האסיר” שנדהם לרגע מהשאלה הלא צפויה מהאדם הנכבד” חשב מעט ואחר כך השיב תשובה מפתיעה:
“אני חושב שלאחר מה שעבר עליי בכלא לא אגנוב יותר” למעט פעם אחת…”
וכאשר נתבקש להסביר את דבריו” אמר האסיר המשתחרר את הדברים הבאים:
“לרבי שלי” ר’ אריה לוין” אין שעון” ולפני שאחזור בתשובה אתאמץ לקנות לו שעון” ואם לא אמצא כסף – אגנוב עוד פעם אחת ולא יותר…”
דברי האסיר הפליאו מאוד את נשיא בית המשפט האמריקאי שהבין מתוך תשובתו של אותו אסיר” עד כמה הוא מעריך את רבו” וביקש להיפגש עם רבי אריה זצ”ל” ולשאול אותו כיצד ובאיזו דרך הוא מחזיר גנבים בתשובה.
כשנפגשו” הסביר לו ר’ אריה:
בהכירי את האנשים הללו” יודע אני שלא יוכלו בשלב הראשון לקיים את כל התורה כולה” ולכן אני מחנך אותם לשמור רק על מצווה אחת” והיא מידת האמת. אני מבקש מהם שגם אם ייתפסו פעם במקרה לא-נעים” שיקפידו לומר בכל מקרה רק את האמת.
שהרי” המשיך ר’ אריה” אם יתרגל אדם לכך” ויידע שהוא מחויב לומר רק את האמת” שוב לא יגנוב… כאשר הוא יודע שאם ייתפס על גנבתו יצטרך להודות על כך” וזה הרי לא כל כך נעים” ואם כך – לא כדאי לגנוב…
כפרה עלינו
מצוות התשובה שאנו עוסקים בה באופן מיוחד בעשרת הימים שבין כסה לעשור” הוגדרה על ידי הרמב”ם כך: “שציוונו להתוודות על החטאים והעוונות שחטאנו לפני הא-ל יתעלה” ולאמר אותם עם התשובה” (ספר המצוות” מצוות עשה עג). וכך כתב בהלכות תשובה: “כל מצוות שבתורה וכו’ אם עבר אדם על אחת מהן בין בזדון בין בשגגה” כשיעשה תשובה וישוב מחטאו חייב להתוודות לפני הא-ל ברוך הוא וכו’ שנאמר איש או אשה כי יעשו וכו’ והתודו את חטאתם אשר עשו זהו וידוי דברים (הלכות תשובה א” א).
הווידוי” לדברי הרמב”ם הוא עיקרה של מצוות התשובה. יום הכיפורים סובב סביב ציר הווידוי הנאמר פעם אחר פעם” עשר פעמים לאורך היום הקדוש” כנגד עשר הפעמים שבהן מזכיר הכהן הגדול את השם המפורש.
לאור עצתו של רבי אריה” מקבלת מרכזיותו של הווידוי במצוות התשובה טעם עמוק; עיקרה של תשובה נעוץ בהודאה על האמת. במוכנותו של האדם להודות באמת הגדולה של החיים” ממנה סטה ובה פגם. “קרוב ה’ לכל קוראיו” לכל אשר יקראוהו באמת”. האמת היא התכלית” העיקר המעמיד את החיים ומעניק להם תוכן” מגמה ויעד (ראה עולת ראיה א עמ’ רכז)” והשקר – אין לו רגליים” איננו קבוע ועומד.
ההודאה על האמת היא המפתח האחד שדרכו ניתן להשתחרר מצרות מבט” מאינטרס אנוכי” מן השקר לגווניו ולסוגיו. ואולי בלשון פשוטה יותר אפשר לקרוא לאמת במילה נוספת – כנות. כנות היא המוכנות לעמוד מול המציאות ביושר” לא להתפתל ולא להתפלפל. להודות בחולשה” לא לחפות עליה ולא לטייח אותה. דווקא המוכנות הזאת לעמוד בכנות” לא לכסות ולא לברוח” מאפשרת לנו לזכות בכיסוי האלוקי – הכפרה.
ממש כמו העמידה מול צדיק כר’ אריה” האוהב ללא גבול” ומאמין ללא גבול” כך” ולמעלה מכך ללא שיעור” היא גם העמידה שלנו ביום הכיפורים מול אבינו מלכנו” מקור חיינו” שלא חפץ במות המת כי אם בשובו מדרכו וחיה. היא המאפשרת לנו להודות על האמת” ללא מורא ומתוך אמון באפשרות התיקון שתמיד תלויה ועומדת.
“כי ביום הזה יכפר עליכם לטהר אתכם” לפני ה’ תטהרו”.
