סליחה זוגית בנישואין

כבני אדם במערכת יחסים אנושית” ייתכנו מצבים רבים שבהם לכל אחד יש פירוש אחר על סיטואציות שונות והטעויות רבות. לכאורה” אם טועים” מה יותר פשוט מלבקש סליחה ולהמשיך הלאה כאילו לא קרה כלום? הרי אנו מלמדים את הילדים לבקש סליחה” גם בין חברים. אם כך” למה בזוגיות בדרך כלל קשה כל כך?
בשלהי עשרת ימי תשובה ולקראת יום הכיפורים הבעל”ט” נקדיש את המאמר הנוכחי לסליחה בין בני הזוג. הסליחה מצד מבקש הסליחה ומצד הסולח” אינה פעולה קלה כלל ועיקר וייתכן שבחודש הרחמים והסליחות” ישנה סייעתא דשמיא לבקש סליחה ולסלוח” ולקבל כוחות לסליחה גם למשך השנה כולה.
בקשת הסליחה מבורא עולם” היא בקשה מאבא שבשמים” שמצפה מכנסת ישראל לשפר את המעשים ולחזור אל הברית שאינה ניתקת לעולם. כך גם הורים כלפי ילדיהם. לעומת זאת” בנישואין” זו יחידה משפחתית שבחרנו בה ולכן קיימת גם בחירה בסליחה. עצם הבחירה לאהוב ולעשות טוב זה לזה” יוצרת את הפגיעות הרגשית שעלולה להרחיק ביניהם. מכיוון שיש בחירה” קיימות ציפיות” משאלות” וכשהן אינן מתמלאות” נוצרות פגיעויות. ככל שהפגיעה קשה יותר” כן הבחירה בבקשת הסליחה והיכולת לסלוח קשה הרבה יותר.
לבקש סליחה” פירושו” להודות בחולשות” בכישלונות” באשמה ולהתבונן ב”מראה” שאומרת:”את/ה לא בסדר”. קשה לאדם להרגיש כך ולכן הוא מנסה להעלים חולשות וכישלונות ע”י הצטדקויות” ובמקום להודות באשמה” מאשים את בן הזוג: “זאת את שגורמת לי להתפרץ עלייך…”” “אתה לא עושה כלום בבית ועוד מאשים אותי שאני שולטת עליך…”
יש גם חשש לבקש סליחה” כי בן הזוג עלול להשתמש בזה כנגדו. “הרי אתה אמרת שאתה לא בסדר” אז איך אתה מבקש ממני להיות בסדר איתך?!”
כדי לסלוח” צריך להסכים לקבל שישנם רגעי חולשה של אדם עם עצמו” ומה שנעשה לא נעשה בכוונה כנגד בן הזוג. בד”כ נוטים לפרש שיש כוונה לפגוע ולהשפיל ולהוכיח עליונות” כך שנוצרת התנגדות ועוינות שלא מאפשרת קבלת סליחה. יש המנצלים בקשת סליחה כשליטה באחר וכהזדמנות להשפיל וגם לא להאמין שהסליחה אמיתית. “אתה מודה כמה שאתה רע כלפי… איך אפשר לסלוח לך…כמה אני סובלת ממך….ומי יודע אם לא תעשה זאת שוב…”
לפי עומק הפגיעה” כך קשה יותר לבקש סליחה ולסלוח. כשמדובר במצבים פשוטים כמו” “מצטער שהבטחתי לזרוק את האשפה אתמול ושכחתי”” קל יהיה יותר לסלוח. פגיעה בערכים” היא פגיעה קשה שפוגעת ביסודות הנישואין ולכן קשה מאד לסלוח” כמו שקרים” מעילה באמון ובגידה.
רוב הפגיעות נגרמות מפרשנות שגויה של המצבים. חשוב להדגיש שבמצבים נורמליים” בני זוג רוצים בטובת עצמם וטובת בן הזוג היא גם טובתם. חשיבה זו” מנטרלת פרשנויות מוטעות וממעיטה בפגיעויות. הידיעה שעשויה להיות יותר מדרך אחת להבין ולפרש מסרים” מאפשרת הקשבה ושיתוף הדדי ברגשות. נתינת מקום לרגשותיו של הזולת” מבלי לחשוש כי רגשותי שלי הופכים לפחות רלוונטיים.
בקשה וקבלת סליחה” דורשות רמה גבוהה של יכולות רגשיות וחברתיות מפותחות:
” יכולת קבלה עצמית בטעויות האישיות” שמאפשרת בקשת סליחה וקבלת טעויות האחר והיכולת לסלוח.
” יכולת לאמפתיה – להבין את כאבו של האחר” תוך כדי הכאב הפרטי” ולא להתבצר בכאב הפרטי שלי ולהאשים את האחר.
” החמלה שנוצרת מבקשת הסליחה מקרבת יותר ויוצרת שותפות רגשית עמוקה.
” הבנת הטעויות עם החמלה” בונה עומק נוסף בקשר הזוגי” וקבלה לעתיד לקשר טוב ויציב יותר.
” בלקיחת אחריות לחיי הזוגיות והמשפחה” כל אחד מתפתח באופן אישי” יוצרים מבט חיובי” הנאה וסיפוק הדדי” תוך כדי מחמאות והערכה הדדית. כל אלה” הם קרקע פוריה לכך שבזכותה הטעויות והסליחה” הופכות לאוצרות של גדילה ועוצמה זוגית.
” בני זוג המסוגלים לבקש סליחה וגם לסלוח” הזוגיות שלהם חסינה יותר לאורך שנים והם יודעים יותר להתמודד עם משברים.
ישנם גם הבדלים במהות הגבר והאשה. בד”כ” כשגבר מבין מה הייתה הטעות” הוא מבקש וגם מקבל סליחה. אשה” גם כאשר הבינה” היא עדיין מתקשה לסלוח וזקוקה למרחק זמן ולפיוס” עד שתחושת הפגיעה מסתיימת וחלה התקרבות מחדש. בד”כ אשה נזכרת בעקבות הפגיעה בפגיעות נוספות שקרו בעבר” דבר שמקשה עליה יותר לסלוח.
יום הכיפורים לעולם לא יתבטל” כי זו ההזדמנות שה’ נתן לנו להשתלם ולהתרומם למדרגתנו האמיתית” מתוך אהבת ה’ אותנו. כך גם בנישואין: הבחירה בסליחה הדדית בנישואין” מרוממת כל אחד מבני הזוג ואת הזוגיות כיחידה” להגיע למדרגתנו האמיתית” מתוך אהבת אמת שביסודה קיימת הידיעה והאמון בה’ שיש בינינו השלמה נשמתית.