מי השמים שלהם זקוק האדם מכונים בשני שמות מרכזיים” גשם ומטר. מה ההבדל ביניהם” ומדוע זקוקים אנו לשניהם? הפעם הראשונה בה נזכרים מים אלו” היא בפרשתנו שבה הם מכונים מטר” כנאמר )בראשית ב” ה): “כי לא המטיר ה’ אלוקים על הארץ”. הנימוק שבו משתמשת התורה להעדר המטר הוא “כי אדם אין לעבוד את האדמה”. מה משמעות הדברים? מבאר המלבי”ם (ספר הכרמל): “ההבדל בין הגשם ובין המטר הוא” שהגשם הוא טבעי” הבא בסיבת האדים העולים מן הארץ” והמטר הוא השגחי הבא מן השמים.” כלומר” ישנן שתי סיבות – מטרות – למי השמים הבאים על הארץ: האחת – גשמית – המבטאת את הצורך החומרי הכלכלי הטבעי שבמי הגשם המרווים את האדמה” המצמיחה את הצומח אשר ממנו ניזון החי והמשמשים את האדם” ומאפשרים את קיום חייו הפיזי. גשם מלשון גשמיות! השניה – רוחנית – המבטאת את תלותו הקיומית של האדם בריבונו של עולם המוריד את השפע הגשמי משמים לארץ” תלות החושפת ויוצרת קשר ושייכות עמוקים בין הנבראים לבורא” בדבקותם במקור החיים” מקור השפע – הקב”ה. זו המטרה הפנימית הרוחנית שבמטר. מטר” מלשון מטרה! זו הסיבה לכך שבימי בריאת העולם הראשונים” בהם עדיין לא נברא האדם היכול לזהות את המטרה הרוחנית שבשפע הגשמי” אין צורך אמתי בגשם” על־כן “לא המטיר ה’ אלוקים על הארץ” כי אדם אין לעבוד את האדמה”. וכפירושו של רש”י (שם): “לפי שאדם אין לעבוד את האדמה ואין מכיר בטובתן של גשמים” וכשבא אדם וידע שהם צורך (רוחני ולא רק חומרי) לעולם” התפלל עליהם וירדו” וצמחו האילנות והדשאים…” אם כן” היחס שבין הממד החיצוני הגשמי שבגשם – השפע החומרי הכלכלי” לממד הפנימי הרוחני שבו – המטרה הרוחנית שבמטר – יצירת קשר חי ועמוק עם ריבונו של עולם” הוא בניין אב ליחס העקרוני שעלינו ליצור בין הגוף לנשמה” בין הרוח לחומר” בין הקודש לחול בכל תחומי חיינו הפרטיים והלאומיים.