מאת: נתן קוטלר
מסופר שכאשר החתם סופר היה רבה של מטרסדורף” שלחו אליו שאלה חמורה לגבי עגונה. שאלה זו נשאלה לשאר גאוני המדינה וכולם הסכימו שצריך להתירה. לאחר שהחתם סופר קרא את תשובותיהם” הוא אמר שעל פי הדין אין לו מה להשיב ולפרוך את דבריהם מלהתיר את העגונה” אך הוא אמר ברוח קודשו “אכן לבי אומר לי שבעל אשה זו חי”. האשה שמעה את דבריו הקדושים של החתם סופר והיא נמנענה מלהינשא בשנית. ודברים שבלב הוי דברים ואכן לאחר זמן לא רב הופיע בעלה הנעדר של האשה וחזר למקומו. “ולא יאונה לצדיק און ומגלגלין זכות על ידי זכאי והיה לפלא” (חוט המשולש ח”א עמ’ כד” ב).
למה אברהם לא ידע על הפיכת סדום?
בפרשת וירא מסופר שלפני שסדום עמדה להיהפך” נאמר “וה’ אָמָר הַמְכַסֶּה אֲנִי מֵאַבְרָהָם אֲשֶׁר אֲנִי עֹשֶׂה” (בראשית י”ח” י”ז) ורש”י מסביר “לא יפה לי לעשות דבר זה שלא מדעתו”. אך יש לשאול אם אברהם היה נביא” מדוע באמת הוא לא ידע על הפיכת סדום הצפויה” עד כדי כך שה’ צריך להודיע לו במיוחד? החתם סופר מחזק את השאלה ומציין שהנביאים בדרך כלל ידעו מה מתוכנן לקרות לאומות שמסביבם “לכן נלע”ד בודאי אי היה אברהם אבינו עליו השלום במדרגת הנבואה שיתגלה אליו דבר משפט אשר יעשה באומה או בעיר פלוני לא ימנע ממנו הנבואה כמו שנגלה לישעיה ירמיה ויחזקאל כמפורש בריש ירמיה נביא לגוים נתתיך גם במה שאינו נוגע לאומה הישראלית כלל”.
ולמה באמת אברהם לא ידע על הפיכת סדום?
אברהם דאג לרוחניות של אחרים
בהקדמה הנודעת לשו”ת חתם סופר” ‘פיתוחי חותם'” מוסבר איך ייתכן שאברהם אבינו לא ידע: “אך אברהם אבינו עליו השלום באמת לא הגיע אל מדרגת נבואה כזו” כי לא היה לו פנאי להתבודד עצמו במחשבתו ולקשר נפשו במדרגת נבואה כזו” לפי שהיה מוטרד תמיד בלימוד התלמידים והיה דעתו מעורב בין הבריות להכניסם תחת כנפי השכינה. ואילו היו תלמידים האלו במעלה הנכונה לא היה לימודו אותם מניעת התבודדות המחשבה” אך הם בתחילת לימודם היו במדרגה פחותה עד שהיה צריך להכניסם לאט לאט. ובתחילת לימודם הרגילם לעבוד את ה’ על מנת לקבל פרס” ועל שהתנועע נפשו תמיד להתעסק עם קצרי דעת כאלו לא נשאר לו פנאי להתבודד מחשבותיו לנבואה כזו”.
אברהם אבינו לא ידע בנבואה מה מתוכנן לקרות לסדום משום שהוא דאג לאחרים לפני שהוא דאג לרוחניות הפרטית שלו. ולכן לא היה לו פנאי להתרומם למדרגה רוחנית כזאת שיידע בנבואה שכזו.
אברהם לא הפסיד רוחניות
בפיתוחי חותם אנו לומדים יסוד גדול” שמי שדואג לאחרים לעולם אינו מפסיד רוחניות בגלל זה: “אך ה’ הטוב היודע מצפוני לב ונפש” ידע את אברהם” אמר הלא זה עבדי אברהם” אם גם כי לא הגיע אל מדרגת נבואה כזו מכל מקום לא יתכן לכסות ממנו דבר” כי אין חסרון בשלימות נפשו וכל מיעוט הכנתו אל הנבואה הוא רק ע”י שהוא מטריד עצמו לכבודי ולמעני משליך נפשו מנגד וגוזל ממנה מעלת הנבואה. אם כן לא יתכן שצדיק כזה יפסיד על ידי עבודתו באהבתו אותי” וזהו תואר הקרא אמר השם יתברך” המכסה אני מאברהם” היתכן שאכסה מאברהם את אשר אני עושה” הלא ידעתיו כי כל מיעוט הכנתו לנבואה הוא למען אשר יצוה את ביתו ואת בניו אחריו ושמרו דרך ה’… כ”כ משפיל עצמו הולך ממקום גבוה אל מקום נמוך ללמוד עם קצרי דעת כאלו” וכל זה הוא עושה לכבוד שמי להרבות עבדי ומיודעי” אי לזאת שכרו מאתי תצא שבכל מיעוט הכנתו לנבואה אגלה לו כל צפון ולא יסתר ממנו דבר”.
הקב”ה ראה שאברהם לא הגיע למדרגת נבואה כזאת שיידע מה הולך לקרות בסדום” משום שהיה שקוע בללמד את דרך ה’ לרבים” ולכן הקב”ה הודיע לאברהם” כדי שלא יפסיד משום דאגתו לאחרים.
הנבואה לא ניטלה מהחכמים
בפיתוחי חותם מופיע לקח גדול עבורנו מסיפורו של אברהם אבינו. ניתן לשאול: האם יש לאדם חובה ללמד אחרים על חשבון התקדמותו האישית בלימוד? “ודבר זה הוא מוסר השכל להשלם” אם אמר יאמר עבד העברי חשקה נפשי בה’ וחפץ אני להתקרב אליו ואיך אעשה זאת למעט בלימודי ומשכלות שלימות נפשי כדי להשלים נפש חברי?”
כאשר האדם מקדיש מזמנו למען התקדמותו הרוחנית של הזולת” הוא לא יפסיד מכך. אדרבה ה’ ישלים לו את כל מה שנראה שהפסיד. “התשובה אליו דברי חז”ל: הרבה למדתי מרבותי ויותר מחבירי ומתלמידי יותר מכולם – היפלא מה’ דבר למלאות לך שלימות נפשך מה שהחסרת לכבוד שמו – אתה עושה את אשר צווך לעשות ללמוד דעת את העם” וה’ יעשה את שלו” עשה רצונו כרצונך והוא יעשה רצונך כרצונו למלאות נפשך מידיעת השלימות ויספיק לך זמן המועט להשיג השגות רבות ונשגבות עוד יותר מכדי יכולת שכלך”.
במסכת בבא בתרא נאמר “אף על פי שניטלה מן הנביאים” מן החכמים לא ניטלה” (יב” א). מה פירושם של דברים? “כוונתם כי סוד ה’ ליראיו לגלות להם מצפוני ספוני תורתו כרצונם וחפצם ותשוקתם אליה” אל ה’ ויאר לנו דברים גבוהים ורמים אף מה שלא יגיע אלינו לפי קוצר שכלינו”.
לתגובות: hakdamotlaemunah@gmail.com
