שאלה גדולה היא עד כמה רצוי להעניק לילדים חינוך מוגן ולמנוע מהם מגע עם דעות שונות וחברה שונה. חינוך מוגן מצריך התבדלות. עד כמה? – בילויים נפרדים? חינוך נפרד? מגורים נפרדים? ספרי קריאה “נפרדים”?
תשובה מרתקת לשאלה זו מצויה בפירוש הרש”ר הירש לתורה (בראשית כ א).
הרש”ר הירש עוקב אחרי מסעותיו של אברהם אבינו בארץ ישראל. אברהם נכנס בצפונה של הארץ (אלון מורה)” ונודד לדרומה” עד שמגיע לנגב. מדוע? משיב הרש”ר הירש שאברהם ברח מהאזורים המיושבים” המאוכלסים באנשי כנען שתרבותם היתה ירודה” והעדיף אזורים מעוטי אוכלוסין “על מנת לבודד את עצמו ואת אנשיו מסביבת הערים ומחברתן”. תחילה” הוא מתיישב בין בית-אל להעי” בהרים ולא בערים. בהמשך” הוא לא הסתפק בזה” אלא “ויסע אברהם הלוך ונסוע הנגבה” – “אברהם ביקש את הבדידות ובה הניח את יסוד ביתו”. כשם שהתורה ניתנה במדבר” כך מבקש אברהם לבנות את ביתו בנגב השומם (שם” יב ט). בשל לחץ הרעב” נאלץ אברהם לעבור למצרים “רבת האוכלוסין”” ושם פגש את קלקולי התרבות המצרית. מיד בצאתו משם” חוזר אברהם לנגב – “ויעל אברהם… הנגבה” (יג א). בהמשך” מתקרב לאוכלוסיה מקומית ידידותית” והוא שוכן באלוני ממרא האמורי” אחי אשכול וענר” “והם בעלי ברית אברהם”.
והנה” אחרי בשורת לידת יצחק” מסופר שאברהם נוסע משם” “וישב בין קדש ובין שור. ויגר בגרר” (שם” כ א). הקושי בפסוק זועק: “ישב” היא ישיבת קבע” “גר” היא ישיבת עראי. הוא ישב או גר? משיב הרש”ר הירש: “כבר ראינו שבראשונה ביקש אברהם לבודד את עצמו ואת אנשיו מסביבת הערים ומחברתן” ומשום כך איווה למושבו הראשון את הנגב השומם” ורק בהדרגה התחיל קושר קשרים עם הערים. ולאחרונה הוא ישב בין בעלי בריתו: ענר” אשכול וממרא – המתייחסים אליו בכבוד ובידידות. עתה” עם ערוב ימיו רואים אותו חוזר אל הנגב. אברהם קובע את מושבו בין קדש לשור” בסביבה מבודדת” בארץ לא נושבת (בקרבת מדבר שור” הידוע כשממון גמור). אך מצד שני הוא מבקש קשר גם עם חיי הערים” וגר לפעמים בגרר – היא בירת מלכי פלשת”. מדוע? איזה אירוע מביא את אברהם אבינו להתקרב אל גרר?
וכאן תשובתו המפתיעה של הרש”ר הירש: לידתו הקרובה של יצחק! “הצפייה הקרובה להולדת בן היא היא שהביאה את אברהם ושרה לכלל החלטה לשנות את מקום מושבם: יצחק חייב להתחנך בבדידות” בריחוק מקום מכל השפעה מזיקה”. לכן” עובר אברהם לשבת ישיבת קבע בין שתי ערים” ולא בתוכן. “אבל”” מוסיף הרש”ר הירש “הבידוד המוחלט” המונע מן החניך כל מגע חיים אחרים” עם מחשבות ושאיפות אחרות – אף הוא אינו אלא שגיאה מסוכנת”. המפגש עם חיים השונים מחיי הוריו” תסייע לחניך להעריך ולכבד את המשנה הרוחנית והמוסרית של הוריו. מפגש עראי ומבוקר יחסן את החניך” וימנע ממנו “ליפול קרבן עם פגישתו הראשונה לכל השפעה קלה”. יש לרש”ר הירש גם משל קולע: “המתיירא מהאוויר ומסתגר – מובטח לו שילקה בנזלת עם יציאתו הראשונה לאוויר החופש”. לכן” אברהם מוביל את יצחק בנו מידי פעם לגרר על מנת שיכיר את הרוח הזרה לזו של אברהם ויידע להוקיר את דרכו” “ויחסן את עצמו להחזיק בהליכות אברהם”.
אין ענייננו כאן בפרשנות הפסוקים אלא במסר החינוכי של הרש”ר הירש. אי אפשר לחנך כאשר החניך חשוף לגמרי להשפעות זרות מזיקות. אבל בדידותו המוחלטת של החניך תגרום לכך שהוא יהיה טיפוס “חלש”” ללא חוט שדרה. למנוע לנצח את המפגש שלו עם העולם החיצוני זה בלתי אפשרי” וכאשר מפגש כזה יארע” קיים חשש שהוא לא יעמוד בו. במהלך חינוכם” זקוקים הילד והנער לחיסון” שיפתח אותם ויבטיח את החוסן הנפשי שלהם. חשיפה מזדמנת” עראית” שאיננה מזיקה” חיונית לחוסנם הנפשי.
לתגובות: [email protected] . לב אבות – קו חם (חינם) להורים של מתבגרים. המשיבים בקו: רבנים” פסיכולוגים ויועצים. טל’: 02-9973232. אתר “לב אבות” – evavot.org.ill אתר – מאמרים ושיעורי וידיאו מפי אנשי חינוך” רבנים ופסיכולוגים.
