בלעם מנסה לקלל את עם ישראל ולא מצליח” ה’ אינו כועס באותם ימים: “מה אזעם לא זעם ה’?”” וה’ הופך לו את הקללה לברכה. אבל כאשר הוא מצליח לפרוץ את גדרי הצניעות בעם ישראל פורצת מגיפה ומפילה עשרים וארבעה אלף מישראל. בלעם שהיה גאון ברשעות” ידע לזהות את נקודת התורפה של עמנו ואמר לבלק: “אלוקיהם של אלו שונא זימה”” וכך הכשילו את ישראל… כותב מרן הרב קוק זצ”ל: “מדת הצניעות גורמת טובות רבות בעולם” ומתוך כך היא זוכה לדחות מפניה דברים שהיו טובים מצד עצמם.” כדוגמא לכך מביא הרב את הדין” ש”אין לשאול בשלום אישה”. אומר הרב” באמת היה ראוי שמידת האהבה והידידות תהיה שווה בין המינים” בין איש ואישה” “אבל מפני שיצר האדם וכוחו החלש יגרמו לפרוץ במידת הצניעות” שהיא קיומו של העולם הרוחני והחומרי” (לכן) מפני יקרת ערך הצניעות נדחית מדת דרך-ארץ ממקומה עד שלא לשאול בשלום אישה”. ומוסיף הרב שהאדם הצנוע מכיר ויודע “שלא מפני שנאה על המין הוא מתרחק ועושה גדרים כי-אם מפני התכלית הכללי היפה” (מידות הראי”ה” צניעות). מי שצנוע באמת יודע את ערך האישה וכבודה” ובזה שהוא נשמר” לא מרבה שיחה ואף לא שואל בשלומה” אין זה נובע אצלו מזלזול בערכה אלא אדרבא מתוך היחס והכבוד אליה. הקשרים של האהבה והידידות” הם בין האישה לבעלה” ובזה שאנו שומרים על כך” אנו מביאים ברכה לעולם כולו בשמירת גדרי הצניעות בין המינים ובחיזוק ערכי המשפחה.
הגמרא במסכת ברכות (סא)” אומרת” “שהמרצה מעות לאשה מידו לידה כדי להסתכל בה” אפילו קיבל תורה מסיני כמשה רבנו… לא ינקה מדינה של גהינום”. מבאר הרב קוק בעין אי”ה” שהרבה אנשים טועים לחשוב שגדרי הצניעות וההנהגות המוסריות שיש סביבם נכתבו רק לחסרי הדעת והשכל” שבהם יש חשש שיפרצו פרצות בגדרי הצניעות” אבל” לדעתם” מי שהגיע בשכלו למעלה עליונה” כבר אינו צריך לגדרים של מוסר וצניעות. אך חז”ל שירדו לסוף דעת האדם וחולשותיו” באים ללמדנו שלא רק חלושי דעת עלולים ליפול בחטאים גדולים כאשר נפרצים גדרי הצניעות” אלא גם אותם יחידי סגולה כדוגמת משה רבינו שנבואתו הייתה בלי שום כוח מדמה” אפילו הם עלולים להיכשל כאשר אינם שומרים את גדרי הצניעות.
למדנו מכאן” אומר הרב” “שהגדרים המוסריים המה דברים מוכרחים לאדם באשר הוא אדם והמבקש לפרוץ אותם” הוא אות על שפלות נפשו” הרחוקה מכבוד האומה הראויה למעלת האדם האמיתית”. כמו שלמדנו לעיל” חולשת האדם ויצריו עלולים להפילו ברגעי חולשה ומשבר” וצריך האדם להילחם ולמצוא דרכים וגדרים לשמירה” ומתוך כך יזכה לאורה של תורה וחכמתה” כמאמר שלמה המלך במשלי “ואת צנועים.חכמה”.