עלה למרומים אחד מגדולי עולם – הג”ר נתן צבי פינקל זצ”ל” ראש ישיבת מיר. ישיבת מיר זו הישיבה הגדולה בארץ. בישיבה לומדים כחמשת אלפים תלמידים. הישיבה היחידה הגדולה ממנה היא ישיבת “ליקווד” באמריקה המונה בערך כששת אלפים תלמידים.
שמא תאמרו” מה זו ישיבה עם חמשת אלפים תלמידים? לא מכירים אף אחד!
שני תירוצים: א. לא כל חמשת אלפים התלמידים לומדים במקום אחד. יש הרבה מחלקות. יש מחלקה לתלמידים מאמריקה (מחצית התלמידים באים מאמריקה)” יש אפילו מחלקה לחסידים (הרבה חסידי סטמאר באים ללמוד שם) ועוד. ב. זוהי מסירות הנפש של ראש הישיבה” שהיה מקיים שיחות אישיות עם כל תלמיד. ראש הישיבה היה מתפלל שחרית בבית מדרש בשכונת “בית ישראל” בירושלים” היה נותן שיעור כללי פעם בשבוע בישיבה בירושלים” פעמיים בשבוע נסע לסניף הישיבה באחוזת ברכפלד לסדר בוקר ולתפילת מנחה ולפעמים גם העביר שיעורי מוסר. כל שאר הזמן” הוא היה מקיים שיחות אישיות בביתו. הוא אפילו היה משוחח עם התלמידים החדשים שרצו לבוא לישיבה. הוא הכיר כל תלמיד. כל תלמיד שבא אליו להתייעץ” הוא ידע מיהו” מה הוא” מה עבר עליו בחיים” והוא אפילו ידע על מה הוא רוצה לדבר איתו. ובכלל” הייתה לו הרבה מסירות נפש. הרי הוא הנין של הסבא מסלובודקא” שגם לו קראו הרב נתן צבי פינקל.
איך יצא שהישיבה הזאת היא גדולה בכמות וגדולה באיכות? לא ראיתי פירוש” אבל נראה שזה כבר היה בהתחלה. היא נוסדה לפני בערך מאתיים שנה ברוסיה” בשנת תקע”ה. אז נקראה הישיבה “ישיבת ראשי הישיבות”” כי הרבה מתלמידיה הפכו לראשי ישיבות גדולים” כגון הג”ר איסר זלמן מלצר” הג”ר יחזקאל אברמסקי” הג”ר שמעון שקופ” הג”ר יחיאל יעקב ווינברג בעל ‘שרידי אש'” הג”ר שלמה יוסף זוין” הגרח”פ שיינברג ועוד הרבה גאונים עצומים. כולם ידעו שהישיבה היתה מוקד משיכה להרבה למדנים. לכן נשאר לנו רק פירוש אחד: למה הישיבה כ”כ גדולה באיכות ובכמות? כי למדו תורה. ומה החידוש? החידוש הוא שאפשר להתבטל ולעסוק בכל מיני דברים אחרים. יש הרבה דברים חשובים” אבל כל זה לפני הישיבה ואחרי הישיבה. בישיבה למדו רק תורה יומם ולילה.
בן דוד של בן דוד שלי למד בישיבת מיר. פעם הוא בא אלי בלילה לישיבת מרכז הרב ונשאר לישון. הוא אמר לי: “אתה יודע” בישיבת מרכז הרב לומדים תורה. חשבתי שרק עוסקים בציונות”. הוא ראה שבאחד בלילה תלמידים עדיין ישבו ולמדו. הוא התפעל מזה: “שקרו לי. אמרו שפה לא לומדים”. דרך אגב” זו לא הפעם היחידה שאמרו שבישיבת מרכז הרב לא לומדים” אלא עוסקים בפוליטיקה. כדי לצאת ת”ח יש הרבה תנאים” הרבה דרכים. ישנם ארבעים ושמונה דרכים של קניין תורה. הראשון הוא: לימוד התורה.
הדבר הראשון כדי לצאת ת”ח – ללמוד. אח”כ יש עוד דברים: פלפול תלמידים” דיבוק חברים” שימוש חכמים ועוד. המון דברים. אדם יכול להיות בתנאים הכי טובים” אבל הוא לא יצא ת”ח אם הוא לא ילמד. לעומת זאת” אדם יכול להיות בתנאים רעים: אין לו פרנסה” אין לו אוכל” אין לו חברותא ועוד” אבל הוא לומד ומתוך כך יוצא ת”ח. יש דברים שתלוים בגורמים” כגון אם תהיה עשיר” אם יהיו לך ילדים” כמה זמן תחיה. אבל לימוד תורה תלוי בך. “יגעת ומצאת תאמין” (גמ’ מגילה ו” ב). מי שיגע” יהיה תלמיד חכם.
יש הרבה דברים חשובים: בנין הארץ” צבא” חקלאות וכו'” אבל עוד יותר יש לנו אחריות גדולה מאוד לשקוד על התורה יומם ולילה. בישיבת וולוז’ין הקימו התאגדות תלמידים למען א”י – ‘נס ציונה’. היו הרבה תלמידי חכמים באיגוד הזה” אך מרן הרב קוק לא הצטרף. שאלו את רבנו הרב צבי יהודה: “למה מרן הרב קוק לא היה בארגון הזה?” הוא ענה בתמימות: “הוא למד תורה…”.
כתוב בגמרא ביומא (לה” ב): כשעני בא לדין וחשבון” אומרים לו: מפני מה לא עסקת בתורה? אם אומר: עני הייתי וטרוד במזונותי” אומרים לו: כלום עני היית יותר מהלל? הלל היה עני מרוד ומסר נפשו ללמוד תורה. כשעשיר בא לדין וחשבון” אומרים לו: מפני מה לא עסקת בתורה? אם אומר: עשיר הייתי וטרוד הייתי בנכסי” אומרים לו: כלום עשיר היית יותר מרבי אלעזר בן חרסום? רבי אלעזר בן חרסום היה עשיר מופלג ובכל זאת עסק בלימוד התורה. עיי”ש. נמצא שהלל מחייב את העניים ורבי אלעזר בן חרסום מחייב את העשירים. כלומר” אין תירוץ למי שלא עוסק בתורה.
שמענו שהג”ר הרשל שכטר” ראש ישיבת “ישיבה יונברסטי”” הספיד את הג”ר פינקל ע”פ הגמרא הזאת משתי בחינות:
א. הג”ר פינקל גדל בשיקגו באמריקה והיה ילד אמריקאי רגיל. הוא למד בבית ספר תיכון יהודי אבל מעורב בנים ובנות” שיחק כדורסל וכו’. קראו לו: נתי פינקל. הוא בא ללמוד בארץ” למד ושקד עד שיצא תלמיד חכם ענק. לכן” הג”ר פינקל מחייב כל אחד שגדל באווירה לא הכי דתית.
ב. אמנם כתוב שהג”ר פינקל מת פתאום” אבל זה לא מדויק. הרבה שנים היה לו ניוון שרירים ופרקינסון והוא היה על כסא גלגלים. בכל זאת” הוא המשיך ללמוד וללמד תורה. הוא היה תלמיד חכם גאוני” היה לו קשר אישי עם התלמידים” והוא גם היה נוסע כל הזמן לאמריקה לגייס כסף” בגלל התרחבות הישיבה ושלוחותיה. בהיותו בן חמישים ושש בלבד נתמנה לחבר במועצת גדולי התורה. על אף גילו הצעיר יחסית” הורה הגרי”ש אלישיב” באופן חריג” למנותו כחבר” בגלל פעילותו הענפה בעולם התורה” על אף מחלתו. הוא לא הפסיק ללמוד” ללמד” לגייס כסף” לפעול למען ישיבת מיר וכו’ בגלל מחלתו. הוא גם לא לקח תרופות כי הוא לא רצה שתופעות הלוואי ישפיעו עליו ואולי הוא ישכח מלימודו. לכן” הג”ר פינקל מחייב כל אחד שיש לו קשיים בחיים.
נראה שישיבת מיר כ”כ גדולה בכמות ובאיכות” בזכות השקדנות בתורה ורק בתורה. גם אנחנו צריכים להיות שקדנים גדולים. כשאדם בישיבה” יעסוק אך ורק בתורה. רק אח”כ כל אחד יעסוק במצוות השונות מכח התורה שלמד בישיבה.
התקבל באדיבות רבי מרדכי ציון
[על פי שיחה בישיבת עטרת ירושלים בארוחת צהרים]
