בניין וכלים

ליום הזכרון של רבינו הרצי”ה זצ”ל
יש מדרגות בקדושת המקדש. קודם כל הקרקע האלוקית שניתנה לנו במתנה. “והארץ נתן לבני אדם” . ואנחנו נמצאים על הקרקע ומסדרים עליה דברים. אחר כך יש מציאות של בניין מעשה אדם. בכמה הלכות אנו נפגשים במושג: מחובר לקרקע. “כל המחובר לקרקע – הרי הוא כקרקע” . המקדש הוא מציאות אנושית של הבניין מעשה אדם” המתחבר” מתדבק ומצטרף אל העניין האלוקי של הקרקע. ולמטה מזה יש כלים” שאינם מחוברים לקרקע. זאת ההבחנה בין קרקע למיטלטלין. במציאות של קודש נפגשים בקרקע בניין וכלים. קדושת המקדש כוללת את כל הקדושות האלה: הקדושה היסודית השורשית של הקרקע; ויצירת האדם המתחברת” נטפלת ומצטרפת אליה על ידי בניין של מקדש וכלי הקודש.
בפרשת ‘תרומה’ נפגשנו עם הכלל – הבניין שמחובר לקרקע” ומתוך כך בפרשתנו” בפרטים – הכלים. בספר ויקרא מתברר מה העניין המעשי הנעשה בבניין הזה. יש עבודה” יש עובדים” ולעובדים האלה שייכים כלים – כדברי קודשו של הרמב”ם. השראת השכינה המיוחדת של הרמב”ם מתגלה בסגנונות וניסוחים נפלאים. קודם כל יש “הלכות בית הבחירה”” שהן היסוד” ואחר כך “הלכות כלי המקדש והעובדים בו”. ולעובדים המיוחדים האלה יש מדים מיוחדים של עובדי עבודת הקודש” לבד מהמדים הכלל ישראליים שהם הציצית. זה העניין של פרשת ‘תצוה’: המשך והשלמה של הפלא הזה של “ושכנתי בתוכם”” המופיע בפרשת ‘תרומה'” והחוזר בסוף פרשתנו: “ושכנתי בתוך בני ישראל… לשכני בתוכם”.
נזכרתי בביטוי של הרב הרצוג זצ”ל. מאימתי חלה קדושה על כלי המקדש? “כל הכלים שעשה משה – משיחתן מקדשתן” . אמנם הרבה פעמים כלים ראשונים אלו נפגמים או נשברים” ויש לעשות כלים חדשים כדוגמתם” ואז לא משיחה מקדשתן אלא “עבודתן מחנכתן”. והנה” כשהרב הרצוג זצ”ל נתמנה רב ראשי לישראל” הוא נשא דרשה רבנית בחורבת רבי יהודה החסיד” בעיר העתיקה. הוא אמר בחרדת קודש: אני עומד במקום של מרן הרב קוק זצ”ל וממלא מקומו. מרן הרב קוק זצ”ל היה הגרעין היסודי של הרבנות הראשית” הראשוניות היסודית שלה” והוא היה בבחינת כלי שרת שעשה משה רבינו שמשיחתן ב”שמן משחת קֹדש” מקדשתן. הוא היה אדם מיוחד וקדוש משוח במשחת קודש” אבל עכשיו מוכרחים להמשיך את עבודת הרבנות הראשית בישראל; לכן אחרי פרק זמן זה יש מצב של “עבודתן מחנכתן”. מאישיות זו הקדושה במשחת קודש” נמשכת מדרגה שהעבודה עצמה היא המקדשת .