מְגִלַּת דָּוִד 64
ב”ה חָזַרְנוּ מִן הַקְּרָב” שִׁחְרַרְנוּ אֶת כָּל מִשְׁפְּחוֹתֵינוּ” וְגַם לָקַחְנוּ שָׁלָל רַב.
יָצָאנוּ עִם 400 חַיָּלִים” וְהִשְׁאַרְנוּ 200 לִשְׁמֹר עַל כָּל הָרְכוּשׁ. הִנֵּה הֵם בָּאִים לִקְרָאתֵנוּ.
– מָה שְׁלוֹמְכֶם? שָׁאַלְתִּי בְּאַהֲבָה.
– בָּרוּךְ הַשֵּׁם. בְּרוּכִים הַבָּאִים.
פִּתְאוֹם הִתְפָּרֵץ אַחַד הַלּוֹחֲמִים” שֶׁכַּנִּרְאֶה לֹא הָיָה אִישׁ חֶסֶד:
– אֵלֶּה לֹא יָצְאוּ אִתָּנוּ לַקְּרָב. הֵם יָשְׁבוּ לָהֶם בִּמְנוּחָה בִּזְמַן שֶׁאֲנַחְנוּ הִסְתַּכַּנּוּ. לֹא מַגִּיעַ לָהֶם חֵלֶק בַּשָּׁלָל. מַסְפִּיק שֶׁהֵבֵאנוּ לָהֶם אֶת נְשׁוֹתֵיהֶם וְיַלְדֵיהֶם” עֲלֵיהֶם לְהוֹדוֹת לָנוּ עַל כָּךְ.
– לֹא נָכוֹן” אָחִינוּ. כָּל הַשָּׁלָל שֶׁיֵּשׁ לָנוּ” לֹא בִּזְכוּתֵנוּ – אָמַרְתִּי – אֶלָּא ד’ הוּא שֶׁנָּתַן לָנוּ. ד’ הוּא שֶׁשָּׁמַר עָלֵינוּ וְנָתַן אֶת הָאוֹיֵב בְּיָדֵינוּ. לָכֵן לֹא נֹאמַר שֶׁכָּל הַשָּׁלָל שַׁיָּךְ לָנוּ” לַלּוֹחֲמִים. גַּם לוּ נִצַּחְנוּ בְּכוֹחֵנוּ” לֹא הָיָה מֻצְדָּק שֶׁנִּקַּח הַכֹּל. הֲרֵי בַּצָּבָא נְחוּצִים גַּם לוֹחֲמִים” וְגַם שׁוֹמְרִים עַל הַכֵּלִים. בְּלִי הַשּׁוֹמְרִים עַל הַכֵּלִים לֹא יָכֹלְנוּ לָצֵאת לְמִלְחָמָה. “כְּחֵלֶק הַיּוֹרֵד בַּמִּלְחָמָה וּכְחֵלֶק הַיּוֹשֵׁב עַל הַכֵּלִים” יַחְדָּו יַחְלֹקוּ”.
הוֹדַעְתִּי לְכֻלָּם:
– אֵין זוֹ הַחְלָטָה חַד פַּעֲמִית. כָּךְ הוּא הַצֶּדֶק לְתָמִיד. כָּךְ יִהְיֶה הַחֹק בַּצָּבָא לָעוֹלָם. הַחַיָּל הַקְּרָבִי וְהַגּ’וֹבְּנִיק” שָׁוִים.