כאיש אחד בלב אחד

הרב אלישע וישליצקי זצ”ל
שיחה לפרשת יתרו
האמונה הגדולה בהנהגת ה’ את העולם” בחיים שה’ מעניק לעולם” מתחדשת ומתחדדת מאוד בפרשת יתרו. האמונה הגדולה הזאת אינה מתבטאת רק בשליטה האלוקית המוחלטת בכל מערכות הטבע ובכל המערכות שמעל הטבע” אלא היא באה לידי ביטוי גם בכל ההתייחסות למערכת הצדק והמשפט באמת.
יחד עם עצת יתרו מופיע פעמיים במפורש שצריך להימלך בהקב”ה ” בבורא עולם” איך לבנות את המערכת המשפטית” ומי ראוי לכך. על כך אומרת התורה:
“וְאַתָּה תֶחֱזֶה מִכָּל הָעָם אַנְשֵׁי חַיִל יִרְאֵי אֱ-לֹהִים אַנְשֵׁי אֱמֶת שֹׂנְאֵי בָצַע “.
אלה התכונות. אלה התכונות בנפש” אלה התכונות ברוח” אלה התכונות בתורה. אנשים שהבטחתם מתקיימת” אנשים שאינם יראים מכל השפעה חיצונית” אינם מתחנפים” אינם תלויים כעלה נידף בתקשורת כזאת ואחרת” אלא הם יראי אלוקים.
זה מהווה אולי מפתח להבנת מעמד הר סיני בכלל. כשהתורה מציגה את הרקע למעמד הר סיני” שמבטא את נשמתם של ישראל” היא כופלת” לכאורה ללא צורך” את הפסוקים המתארים את הגעת עם ישראל למדבר סיני:
“וַיִּסְעוּ מֵרְפִידִים וַיָּבֹאוּ מִדְבַּר סִינַי וַיַּחֲנוּ בַּמִּדְבָּר וַיִּחַן שָׁם יִשְׂרָאֵל נֶגֶד הָהָר “.
וכפי ששואל אור החיים הקדוש :
“והלא כבר אמר בכתוב שלפניו באו מדבר סיני. עוד צריך לדעת למה הוצרך לומר ויחנו במדבר” הלא מובן הוא הדבר כי במקום ביאתם חנו”.
ומפרש אור החיים הקדוש ששלושה מרכיבים קיימים בקניין התורה. מעמד הר סיני מפגיש את נשמתם של ישראל עם התוכן שלה” עם המקור שלה. זה דורש מבחינת הנפש התייחסות” הכנה” פתיחות הלב.
הדבר הראשון הוא – “וַיִּסְעוּ מֵרְפִידִים” – לנסוע מרפיון הידיים. להתרחק מרפיון. להעמיד את הבסיס של האמונה על התוכן האמיתי” בלי חשבונות של כדאיות ובלי תנאים חיצוניים ושעבוד להם.
הנקודה השנייה – וַיָּבֹאוּ מִדְבַּר סִינַי – ואמנם אומרת הגמרא בעירובין ” מי ששם עצמו כמדבר. ענווה” פשטות” כמִדבר. אין אדם יכול לקנות תורה” להתקרב לתורה” אם גאוותו חוצצת בינו לבין התוכן האלוקי המגיע מלמעלה. עד כדי הביטוי בגמרא: “אין אני והוא יכולים לדור בכפיפה אחת “.
הנקודה השלישית אינה שייכת רק למעמד הר סיני אבל היא מאוד מתחדדת שם – וַיִּחַן שָׁם יִשְׂרָאֵל נֶגֶד הָהָר. גם אני הקטן יכול לצטט ולהגיד “כאיש אחד בלב אחד ” ושאר דברים שאני יכול או עלול לומר אותם בשפה חיצונית” אבל במכילתא” במדרש הדברים נוקבים:
“אבל שאר כל החניות בתרעומות ובמחלוקת “.
ההבדלים בתוך ישראל בין המחנות” בין הגוונים” בין התפיסות השונות” הם הבדלים משמעותיים . אנחנו לא מטשטשים את ההבדלים האלה. אבל האם ברגע האמת ההבנה שהתורה היא מכוח נשמתם של ישראל גורמת להבנה שאי אפשר שלא לחנות ביחד” כאיש אחד בלב אחד? רק אז ורק כך מקבלים את התורה.
ננסה לשאוף בחיינו להיות אנשי חיל” יראי אלוקים שונאי בצע. לנסות לשאוף בחיינו להיות אנשים שאינם חנפים” אינם יראים מהאמת” אבל האמת שלהם היא כמו שאמר לנו הרב צבי יהודה – לא אמת קטנונית” לא רק אמת פרטית. אמת גדולה לאומית” כלל ישראלית” בלי לפחד מהמילים האלה. ועם חיבור אמיתי לעצמיות של כל אחד ושל כל אחת” של כל יחיד” של כל יחידה” של כל משפחה” של כל הגוונים בתוך המשפחות” של האומה כולה לגווניה.