He

Fr

Es

Ru

En

דף הבית > > כי חג ה’ לנו

כי חג ה’ לנו

שיחה לפרשת בא
בכל שלבי תהליך היציאה ממצרים” גם בשלב העינוי וגם בשלב היציאה” יש סדר” הדרגה. הדרגה של עשר מכות. בתהליך הזה שמוליכה ההנהגה האלוקית ישנה התרחשות בשני מסלולים: המסלול המצרי – בקרב ה”עמך” ובקרב הממסד; ובמקביל – מסלול שנעשה בתוך ישראל” לברר את ישראל” לברר את הנפש של האנשים ממצרים.
ככל שמתקדמות המכות הולך וגדל העומס על המצרים. בתחילת פרשתנו” אחרי עמידה מצרית עיקשת” מתארת התורה את התחושה המצרית ההולכת ומחריפה שצריך לשחרר את ישראל: עַד מָתַי יִהְיֶה זֶה לָנוּ לְמוֹקֵשׁ (שמות י” ז). ישנו ניגוד אינטרסים בין הרצון לקיים את מצרים לבין הרצון להמשיך ולשעבד את ישראל.
אז אומרת התורה: וַיּוּשַׁב אֶת מֹשֶׁה וְאֶת אַהֲרֹן אֶל פַּרְעֹה וַיֹּאמֶר אֲלֵהֶם לְכוּ עִבְדוּ אֶת ה’ אֱ-לֹהֵיכֶם מִי וָמִי הַהֹלְכִים (שם” ח). יש פה הסכמה מצרית ליציאה ובצידה שאלה מעשית: “מי ומי ההֹלכים?”. ומשה עונה: בִּנְעָרֵינוּ וּבִזְקֵנֵינוּ נֵלֵךְ בְּבָנֵינוּ וּבִבְנוֹתֵנוּ בְּצֹאנֵנוּ וּבִבְקָרֵנוּ נֵלֵךְ כִּי חַג ה’ לָנוּ (שם” ט). יש בתשובה הזו הרחבה גדולה. עונה פרעה למשה: “יש בדבריך סתירה פנימית” – אם מטרת היציאה היא “כי חג ה’ לנו”” כלומר לעבוד את ה'” אזי לְכוּ נָא הַגְּבָרִים וְעִבְדוּ אֶת ה’ (שם” י). ולכאורה הוא צודק. הרי גם במצוות התורה” לפחות מבחינה כמותית” פרטים רבים הם “מצוות עשה שהזמן גרמן”” שגברים חייבים בהן ונשים פטורות מהן. מעין זה אומר פרעה – “לכו נא הגברים ועבדו”.
אומר החת”ם סופר (שמות א” ט): לא מדובר כאן בשאלה כמותית” אלא בהבדל מהותי בין שתי תפיסות. תפיסה אחת אומרת: “לְכוּ עִבְדוּ אֶת ה'”” והתפיסה השנייה אומרת “כִּי חַג ה’ לָנוּ”. החלק הראשון” אומר החת”ם סופר” מבטא יותר תפיסה של העבודה במובן המעשי” ובזה באמת יש הבדל בין גברים ונשים” ולכן פרעה אומר “לְכוּ עִבְדוּ אֶת ה'”. אבל התפיסה של משה רבנו” לדברי החת”ם סופר” היא במובן של השפעה” שפע אלוקי מגיע אלינו. זאת המשמעות הבסיסית של עבודת אלוקים. מתוך השפע שה’ משפיע עלינו” אנחנו מיישמים את זה” מכניסים את זה לאפיקים המעשיים על ידי מצוות.
אם כך” השורש של העניין הוא “חַג ה’ לָנוּ”” כלומר” איך הקב”ה מתגלה אלינו. הוא מתגלה אלינו כאומה” לא כיחידים. לא כקבוצות. לא רק גברים” לא רק נשים. זוהי התגלות לאומית. ועל כן אין שום אפשרות להבחין בין קבוצות שונות. לכן אמר משה: “בִּנְעָרֵינוּ וּבִזְקֵנֵינוּ נֵלֵךְ בְּבָנֵינוּ וּבִבְנוֹתֵנוּ”” כולם. מפני שאנחנו” כולם יחד” מבטאים את מושג הכלל בצורה הכי טבעית.

0 0 אצבעות
דרג שיעור
guest
0 התגובות שלכם
Inline Feedbacks
אראה לי כל התגובות
חם באתר
play3
בית המדרש
הרב ראובן פיירמן FIX
תמתי - תאומתי | הרב ראובן פיירמן | ארבעה נכנסו לפרדס
58 דקות
play3
בית המדרש
כבוד הורים של דמא בן נתינה | הרב אייל ורד
בין בחירה לגורל - פרשת פנחס | הרב אייל ורד | יד תמוז תשפב
play3
בית המדרש
הרב ליאור לביא
מידות הראיה אמונה | הרב ליאור לביא | יג תמוז תשפב
play3
בית המדרש
הרב מאיר טויבר 6
מנהיגות וקרבנות - המבנה המשונה של פרשת פנחס | הרב מאיר טויבר | יג תמוז תשפב
0
נשמח שתשתף אותנו במחשבות שלך!x
()
x
דילוג לתוכן