בחירה חופשית ואחריות אישית

בחמש המכות הראשונות” נאמר “ויחזק לב פרעה ולא שמע אליהם”. החל מהמכה השישית נאמר”” ויחזק ה’ את לב פרעה ולא שילח את בני ישראל”. משמע שה’ שלל ממנו את הבחירה החופשית והוא לא יכול לשלוח אותם. דנים המפרשים מדוע נשללה מפרעה הבחירה החופשית? במדרש שמות רבה מובא שה’ מזהיר את האדם כמה פעמים” וכשהוא לא שב” ה’ מעניש אותו בשלילת הבחירה החופשית כדי להיפרע ממנו על חטאותיו.
הרמב”ם בפרק ח’ של שמונה פרקים” מבאר באריכות את העיקרון הזה שהאדם הוא בעל בחירה חופשית “האמת אשר אין בו ספק בו” שפעולות האדם כלן מסורות לו . אם ירצה יעשה” ואם לא ירצה לא יעשה” מבלתי הכרח שיכריחהו עליו…” וממילא” אומר הרמב”ם” יש מקום לכל ציוויי התורה והבטחתה שכר על מעשה טוב” ועונש על חטא. כי אם יש לאדם הכרח להתנהג כך יהיה השכר וכן העונש עול גמור. ומה שה’ חיזק את לב פרעה” והעניש אותו על שלא שלח את בני ישראל” כי פרעה חטא חטאים נוספים רבים וגם שיעבד את ישראל ללא עוול מצידם” ועל-כך הוא נענש. לכן אומר הרמב”ם “ראוי לו לאדם להתאונן ולבכות על מה שעשה מן החטאים והעבירות אשר פשע ברצונו”. כלומר האדם הוא האחראי הבלעדי על מעשיו ועליו מוטלת האחריות על תוצאות מעשיו ומעלליו.
על-פי זה מבאר הרב קוק זצ”ל (אורות התשובה” פרק ט”ז” ס’ א/1). שאחד מיסודות תהליך התשובה” הוא “הכרת האחריות של האדם על מעשיו”” שהוא נובע” “מתוך אמונת הבחירה החופשית של האדם”. כאשר אדם בא לשוב בתשובה אחד התנאים החשובים הוא ההכרה שיש לו בחירה חופשית” על כן הוא האחראי על מעשיו” ויש לו גם יכולת לתקנם ולשוב בתשובה” וזה גם תוכן הווידוי שמחובר עם מצוות התשובה “שמודה האדם שאין שום ענין אחד” שיש להאשימו על החטא ותוצאותיו” כי-אם אותו בעצמו”. זה קשור” אומר הרב” עם הידיעה של הבחירה החופשית” שבווידוי הזה” “הוא מברר לעצמו את חופש רצונו ועצם יכולתו על סדרי חייו ומעשיו”. על-ידי תהליך עמוק זה “הוא מפנה לפניו את הדרך לשוב אל ה'” ולחדש את חייו בסדר הטוב”” בדרך המתאימה לו כאשר הוא שואב ממקור הדעת ומתחבר אל קדושת התורה שהיא משיבת נפש.
את הרעיון החשוב הזה” כתב אחד ממקשיבי שיחו של הרב קוק” הרב שמעון סטרליץ זצ”ל. במהדורת אור עציון של אורות התשובה” מובא בסוף הספר חיבור הנקרא” ‘התשובה לאור הסתכלותו של רבנו'” שבו מתמצת הרב סטרליץ את שיטת הרב קוק באורות התשובה. בסוף המאמר הוא מביא את הסיפור ממסכת ע”ז (יז” א) על ר’ אלעזר בן דורדיא כשנודע לו מפיה של הפרוצה שהיה אצלה “שאין לו אפשרות לשוב בתשובה” הלך אל ההרים והגבעות” השמים והארץ” החמה” הירח והכוכבים לבקש עליו רחמים וכל אחד השיב לו תשובה שלילית עד שבא ר’ אלעזר לידי הכרה” “כי אין הדבר תלוי אלא בי” הניח ראשו בין ברכיו וגעה בבכי עד שיצאה נשמתו. יצתה בת קול ואמרה” ר’ אלעזר בן דורדיא מזומן לחיי העולם הבא”. כתב על כך הרב סטרליץ ” שבתחילה תלה ר’ אלעזר בן דורדיא את אי יכולתו לחזור בתשובה בסיבה כללית” הרי הוא חלק קטן מאוד בבריאה ואם הוא לא התנהג כראוי” אז לא רק הוא חטא כי-אם הבריאה כולה. וכי הוא אחראי על מעשיו? אך התשובה שהוא הבין מכל היצורים שהוא פנה אליהם “שהדבר תלוי רק בו” הוא הנו אחראי בעד מעשיו” משום שהאדם הוא יחידה מוסרית עצומה שאינה תלויה בשום גורמים חיצוניים. אלא חיה את חייה הפנימיים העמוקים” על פי הרצון שהוטבע בו בטבע בריתו”. מכיוון שהרצון הזה מהווה את מרכז אישיותו של האדם” ואף הבחירה החופשית ניתנה לו” יכול הוא לקום” להתחרט” להתוודות על מעשיו ולשוב אל ה’ אלוקיו.