מְגִלַּת דָּוִד 60
אֲנִי בְּמִלְכּוּד. צְבָא פְּלִשְׁתִּים יוֹצֵא לְהַתְקָפָה גְּדוֹלָה נֶגֶד הַצָּבָא שֶׁלָּנוּ” וַאֲנִי וְחַיָּלַי מְשָׁרְתִים בִּצְבָא פְּלִשְׁתִּים. אֲנִי לֹא רוֹאֶה פִּתְרוֹן” רַק לְהִתְפַּלֵּל לד’ שֶׁיַּעֲזֹר לָנוּ. כַּיָּדוּעַ אֵין סוֹמְכִים עַל הַנֵּס אֶלָּא מִשְׁתַּדְּלִים לִפְתֹּר אֶת הַבְּעָיָה” אַךְ הַפַּעַם אֵין לִי פִּתְרוֹן.
וְהִנֵּה” אֲנִי שׁוֹמֵעַ אֶת שָּׂרֵי פְּלִשְׁתִּים מְדַבְּרִים עִם אָכִישׁ מֶלֶךְ גַּת:
– אֲדוֹנִי הַמֶּלֶךְ” מָה הָעִבְרִים הָאֵלֶּה עוֹשִׂים כָּאן?!
– זֶה דָּוִד עֶבֶד שָׁאוּל מֶלֶךְ יִשְׂרָאֵל. הוּא נִמְצָא אִתִּי כְּבָר זְמַן רַב” וְלֹא רָאִיתִי כָּל בְּעָיָה בְּהִמָּצְאוּתוֹ בֵּינֵינוּ כָּל הַזְּמַן הַזֶּה.
הֵם כָּעֲסוּ!!!
– הָשֵׁב אֶת הָאָדָם הַזֶּה וְאֶת אֲנָשָׁיו לִמְקוֹם מְגוּרֵיהֶם” וְאַל יָבוֹאוּ אִתָּנוּ לַמִּלְחָמָה. אֲנַחְנוּ לֹא סוֹמְכִים עָלָיו. הוּא וַדַּאי נֶאֱמָן לְשָׁאוּל” וַאֲנַחְנוּ בְּטוּחִים שֶׁהוּא יִלָּחֵם נֶגְדֵּנוּ כְּדֵי לִמְצֹא חֵן בְּעֵינֵי שָׁאוּל מַלְכּוֹ. הֲרֵי זֶה דָּוִד שֶׁהָרַג אֶת גָּלְיָת” וְעוֹד פְּלִשְׁתִּים רַבִּים. וְאָז רָקְדוּ לְפָנָיו וְשָׁרוּ “הִכָּה שָׁאוּל בַּאֲלָפָיו וְדָוִד בְּרִבְבוֹתָיו”.
אָכִישׁ שָׁמַע אוֹתָם וְאָז פָּנָה אֵלַי:
– רְאֵה דָּוִד” אֲנִי נִשְׁבָּע לְךָ שֶׁלֹּא מָצָאתִי בְּךָ דָּבָר רַע עַד הַיּוֹם” אֲבָל שָׂרֵי פְּלִשְׁתִּים לֹא אוֹהֲבִים אוֹתְךָ.
– אֲבָל אֲדוֹנִי הַמֶּלֶךְ” הֲרֵי אֲנִי לוֹחֵם בְּנֶאֱמָנוּת נֶגֶד אוֹיְבָיו?
– נָכוֹן דָּוִד. אַתָּה טוֹב בְּעֵינַי כְּמַלְאַךְ אֱלֹקִים. אַךְ מָה אֶעֱשֶׂה וְשָׂרֵי פְּלִשְׁתִּים מִתְנַגְּדִים בְּכָל תֹּקֶף שֶׁתָּבוֹא אִתָּנוּ לַמִּלְחָמָה. לָכֵן אֲנִי דּוֹרֵשׁ מִמְּךָ” קוּם מָחָר מֻקְדָּם בַּבֹּקֶר וְקַח אֶת אֲנָשֶׁיךָ” וְחָזוֹר לִמְקוֹמְךָ.
בַּבֹּקֶר הַשְׁכֵּם חָזַרְנוּ לְצִקְלָג.
אֵיזֶה נֵס! ד’ אוֹהֵב אוֹתָנוּ וְלֹא עָזַב אוֹתָנוּ!