משה רבינו – מעל הכל

בסיום פרשת ויחי אנו נפגשים בצוואתו של יוסף. “והעליתם את עצמֹתי מזה” . חז”ל אומרים: “יוסף שהודה בארצו – נקבר בארצו. משה שלא הודה בארצו – לא נקבר בארצו”. על זה יש אימרה מפורסמת של האדמו”ר מאוסטרובצה” ששמעתי מפי קודשו. הוא אמר: למה יש לחז”ל ביקורת על משה רבינו” יוסף אמר את האמת – “כי גֻנּב גֻנבתי מארץ העברים” ” אבל משה רבינו נולד במצרים וגדל במצרים ואף פעם לא ראה את ארץ ישראל? אלא שבאמת כל יהודי הוא מארץ ישראל. באופן פרטי יכולות להיות כל מיני סיבות מעכבות” אבל באופן כללי ויסודי הוא מזרע אברהם יצחק ויעקב” לכן הוא שייך לארץ ישראל. ומכאן פסק הלכה של תלמיד חכם גדול: כל יהודי ששואלים אותו מאיזה מקום הוא” יהיה מתימן” מאפריקה או מפריז – צריך להגיד שהוא מארץ ישראל. ארץ ישראל היא המסגרת של כלל ישראל. “מי כעמך ישראל גוי אחד בארץ”. הכל עניען אחד: חלק אנושות מקודש מראש מקדם” וחלק גיאוגרפי מקודש. כלל ישראל מתגלה בשלמותו על ידי הסגולה המיוחדת של קדושת הארץ. בארץ הם גוי אחד.
משה רבינו הוא “איש האלקים” לעילא ולעילא” השקול כנגד כל ישראל. הוא הכלליות הגדולה של כל ישראל” הוא יסוד המציאות של ישראל” מעל ישראל. הוא עצמו לא נכנס ממש לארץ ישראל. ידוע מאמר חז”ל: “אמר (משה): הרבה מצוות נצטוו ישראל ואין מתקיימין אלא בארץ ישראל. אכנס אני לארץ כדי שיתקיימו כולן על ידי” . אין הכוונה שערך ארץ ישראל הוא משום קיום מצוות התלויות בה. לא הארץ תלויה במצוות” אלא המצוות תלויות בארץ. הארץ היא המקור” ומתוך קדושתה האלוקית נמשכות אלינו מצוות. אלא משה רבינו ידע ערכה ורצה לזכות את עם ישראל בזה שהמצוות של כלל ישראל תתקיימנה על ידו” בכוחו ובזכותו. משה רבינו איש האלוקים הוא מעל המסגרת הממשית הארצית. התורה ניתנה במדבר” מעל לארציות” ומשה רבינו הופיע במדבר” מעל לארציות. משה רבינו הוא מעל לכל” ומן העילאיות נמשכת שלשלת כל הפרטים הריאליים” המדיניים והרוחניים. וכן” מגילוי הנשמה הפנימית של משה רבינו נמשך קיום כל המצוות.
נדמה כאילו יש לחז”ל ביקורת כלפי משה רבינו על שלא הודה בארצו. נכון שיהודי צריך להודיע שהוא מארץ ישראל” אבל כלפי מה שנדמה שיש ביקורת כלפי משה רבינו – צריך להעמיק קצת יותר. יש צד של מלכות יוסף – “יוסף הוא השליט” ” אבל המלכותיות של משה רבינו – “ויהי בישֻׁרון מלך” – היא מלכותיות עילאית מעל המלכות” היא מקור התורה אשר ממנה נמשכים המלכות מזה” המשפט מזה והנבואה מזה. מן היסודיות הרוחנית המקורית הזאת” נמשכת הנשמה לארץ. מן העליוניות שלפני ההתאחזות הריאלית הממשית” מתגלה הממלכתיות והמנהיגות. משה רבינו הוא שורש כל הריאליות שמתגלה במלכות ישראל. ממשה רבינו” שהוא מעל לארציות” שלא נקבר בארץ” נמשכת המציאות של קבורה בארץ” שעניינה אחיזה בקדושת הקרקע בגוף ובנפש” אחיזה ברגביה הקדושים של הארץ” הריאליזציה הממשית של הדבקות וההזדהות של העם והארץ .