צדקתם של שבטי י’ה

רבים מתקשים להבין את סוגיית יוסף ואחיו ומתוך כך הם נוטים לפרש את מחלוקתם במבט קטנוני של קנאה ושנאה בין אחים. מרן הרב קוק כתב דרשה ובה הוא מסביר בעומק” שהיתה מחלוקתם על הדרך כיצד להנהיג את עם ישראל בעתיד. בהקדמה כותב הרב קוק (מדבר שור” הדרשה העשרים ושלוש) “אבל עלינו לדעת שקלקולם של גדולי עולם הללו לא ייסוב חס ושלום על… פחזות ורוע נפש” כי אם קשור בעומק מועצות ודעת” ואם כי החטיאו את המטרה” אבל גם חטא זה נעשה לברכה לדור אחרון” וכדברי חז”ל במדרש תנחומא: עבירתם של השבטים כלכלה את העולם”. הרב כותב שאכן היה כאן קלקול” והם החטיאו את המטרה” אך לאורך כל הדרך קורא להם הרב “גדולי עולם” ו”אחים קדושים”” ומסביר שהיה כאן חשבון עמוק של יודע תעלומות שאין אנחנו יכולים להבין ולשפוט אותם” ועוד כשבסופו של דבר כל זה הביא ברכה ופרנס את העולם בשנות הרעב.
הרב מעמיק ומסביר כך גם את הגמרא (שבת יב) על הפסוק שהאחים אומרים ליוסף בעת שהגביע נמצא בשקו של בנימין” “מה נדבר ומה נצטדק”. אומר הגמרא שהמילה נצטדק היא ראשי תיבות של “נ=נכונים אנחנו” צ=צדיקים אנחנו” ט=טהורים אנחנו” ד=דכים אנחנו” ק=קדושים אנחנו”. אומר הרב שחז”ל באו לבטא כאן את כל המחשבות שעלו בדעת האחים בעת שנתפסו בעלילה הזו של הגביע” שהרי הם מבינים שכל מה שקורה להם זה בגלל מה שעשו ליוסף” כמו שאמרו “אבל אשמים אנחנו על אחינו אשר ראינו צרת נפשו בהתחננו אלינו ולא שמענו על-כן באה אלינו הצרה הזו” (מב” כא).
ראשי התיבות הללו מבטאים את המיית הלב שלהם: על כך שהם נחשדו בריגול הם ענו ליוסף ‘כנים אנחנו'” על זה באה כאן המילה” ‘נכונים אנחנו’. על חטא המכירה שהם מתחרטים מאוד” הם ניחמו את עצמם” שדנו אותו במשפט ועל פי שיקול דעת “עד שבתורת משפט וצדק עשו נגדו כל מה שעשו” ונמצא שיכולים הם לומר על עצמם” גם בנוגע לאשמה גדולה זו ‘צדיקים אנחנו’ “. חז”ל אומרים שיוסף אמר על אחיו שהם ‘נושאים עיניהם בבנות הארץ'” ועל כך אומר הרב” ברור שיוסף טעה” ולכן “בא בזה ביטוי הכרתם שבאמת הם ‘טהורים’ מכתם זה”. לעומת הדיבה של גאווה נגד בני השפחות” שיוסף אמר כי הם מזלזלים בהם וקוראים להם עבדים” הם בדקו עצמם ולא מצאו בזה תוכן של גאווה (האחים ראו צורך רוחני שבית ישראל ייבנה ע”י ההבחנה בין בני הגבירה לבני השפחות” עיין בדרשה במדבר שור). ולכן “אמרו בלבבם השבטים בני הגברות ‘דכים’ אנחנו”” כלומר שפלי רוח.
כל הטענות הללו על האחים אילו היו נכונות” היו מעכבות את הקדושה מלשרות על האדם” ומתוך שבדקו האחים את עצמם וראו שלא נמצא בהם דברים אלו המעכבים את הקדושה הראויה לשרות עליהם” “ממילא נשארה ההחלטה שהם עומדים במצב ה’קדושה'” שהם מקושרים עמה על פי עומק טבעם המקודש ונחקק בלבבם האומר ‘קדושים אנחנו’ “.
חז”ל בדבריהם הקדושים מאירים לנו דרך כיצד להבין את מעשיהם של האחים הצדיקים. וככל שאנו לומדים להתבונן נכון” בסוגיות התורה ודרכי אבותינו” אנו יכולים ללמוד מדרכם ולקבל מהם מידות ישרות ודרכי חיים לבנייננו הפרטי והכללי.