מפליא הדבר” שבמשפחתו של יעקב אבינו” איש תם יושב אהלים” אנו מוצאים רגשות עזים כל כך של אהבה” שנאה וקנאה: “ויאהב יעקב את רחל”” “וירא ד’ כי שנואה לאה”” “ותקנא רחל באחותה”. וכן מצאנו יחסים מתוחים גם בין בניו של יעקב “ויראו אחיו את יוסף כי אותו אהב אביהם מכל אחיו” וישנאו אותו ולא יכלו דברו לשלום”.
כיצד יש להבין מערכת יחסים מסובכת ועכורה כל כך” במשפחה האצילה של יעקב אבינו?
אלא שיש להבחין בשני שלבים בתולדות משפחתו של יעקב. השלב הראשון הוא שלב הילדות” שלב ההתגבשות של המשפחה” הטעון כאמור רגשות רבים.
כך ישנם מתחים ומאבקים רבים בין נשותיו של יעקב ובין ילדיו” הנאבקים על תשומת לבו של הבעל והאב” על מיקום ותפקיד במסגרת המשפחתית. מאבקי כוח אלה מגיעים עד לטרגדיה משפחתית כמעט” עם מכירתו של יוסף לנוכרים. אבל אז מגיע שלב הבגרות. המשפחה מתבגרת ומתגבשת. אותם רגשות עזים הולכים ונעלמים” ואת מקומם תופסת ההכרה וההבנה שחייבים לחיות ביחד” למרות הבדלי הדעות” למרות שחלוקת התפקידים ברקמה הלאומית בין השבטים נעשית כך ששבט אחד מקבל תפקיד של מלכות” השני נוטל תפקיד של כהונה” השלישי הוא המאסף וכך הלאה.
סוף סוף מבינים השבטים” כי חייבים הם לחיות יחד. השכל הופך אז להיות שולט על הרגשות. והמשפחה חיה יחד באחווה ושלום. ומתאחדת בהלוויית יעקב אביהם.
נכון לעכשיו” אשרינו מה טוב חלקו של דורנו דור קיבוץ הגלויות. אחרי אלפי שנים שהיינו מפוזרים ומפורדים בין האומות כעצמות יבשות” אנו קמים לתחייה ונמצאים בעיצומו של תהליך גיבוש לאומי – שמטבע הדברים מלווה במאבקים אידיאולוגיים וכוחניים” כפי שהיה במשפחתו של יעקב בתחילת דרכה. אבל ככל שאנו צועדים במעלה הדרך לקראת הגאולה והישועה השלמה” יותר ויותר מתגלים ויתגלו הצדדים המאחדים בחברה הישראלית בהמשכו של תהליך התחייה הלאומית” ותתקיים בנו הברכה “ויהי בישורון מלך בהתאסף ראשי עם יחד שבטי ישראל” – “ואתם תהיו לי ממלכת כהנים וגוי קדוש”.
מהמצפה לישועה השלמה