רַק אֵין יִרְאַת אֱלֹקִים

עקב הרעב בא”י נאלץ אברהם לרדת לגרר” ולמי ששואלו הוא אומר ששרה היא אחותו. “וַיֹּאמֶר אֲבִימֶלֶךְ אֶל אַבְרָהָם מָה רָאִיתָ כִּי עָשִׂיתָ אֶת הַדָּבָר הַזֶּה? וַיֹּאמֶר אַבְרָהָם כִּי אָמַרְתִּי רַק אֵין יִרְאַת אֱלֹקִים בַּמָּקוֹם הַזֶּה וַהֲרָגוּנִי עַל דְּבַר אִשְׁתִּי.” מה ראה אברהם לומר ששרה היא אחותו?
בתשובת אברהם אנו מוצאים יסוד כללי חשוב ביותר. יתכן שישנו עם שהתרגל לנימוסים ישרים” למידות טובות ולהתנהלות במשפט ובצדקה. אך אם הללו נעשים ע”פ עצת השכל בלבד” אי אפשר לבטוח באנשי אותו עם! “כִּי אָמַרְתִּי רַק אֵין יִרְאַת אֱלֹקִים בַּמָּקוֹם הַזֶּה”. בלי יראת ה'” המוסר הוא בגדר של המלצה ולא משהו מחייב מדי. אפילו פילוסוף או מדען גדול” בעת שיסיתהו יצרו לעשות רע” לא תמיד יגבר שכלו על תאוותו. אם אש התאווה תבער בו” אל אשת חן” או אל ממון רעהו במקום שאין איש רואה אותו” יתכן שלא תעמוד לו כל חכמתו. אדרבא” שכלו עוד יוסיף טיעונים והצדקה למעשהו” ויוליך אותו שולל אף לרצוח” לנאוף” לגנוב ולעשות כל רע” כיוון שהוא משוחד בהנאת יצרו.
רק אדם ירא אלקים” היודע כי ה’ יתברך משקיף על מעשיו הגלויים והנסתרים” וזוכר שמחשבות לבו גלויות מלפניו ית'” בשעה שיגבר עליו יצרו” יירא ויבוש מהמלך הגדול. מתוך כך יזהר מלעשות הרע בעיניו” שנאמר: “יִרְאַת ה’ מוּסַר חָכְמָה” . וכך מובנת בתשובתו של אברהם המילה ‘רַק’: “כִּי אָמַרְתִּי רַק אֵין יִרְאַת אֱלֹקִים בַּמָּקוֹם הַזֶּה”” כלומר על אף שראיתי עמך שהם בעלי מדות טובות עושים משפט וצדקה” ולא ראיתי בהם שום דופי” אלא רַק חסרון אחד ראיתי” שאין יראת ה’ – “וַהֲרָגוּנִי עַל דְּבַר אִשְׁתִּי”!
הפילוסוף עמנואל קאנט טען שיש ‘צו קטגורי’ לערכי המוסר” הדורש מהאדם ליצור אוניברסליזציה של פעולותיו” ולשפוט אותן כאילו היה שופט חוק כללי. כלומר” שהאדם על פי שכלו יבין כי לא ראוי שיעשה דבר שלא היה רוצה שהחברה האוניברסלית תעשה. “עֲשֵׂה מַעֲשֶׂיךָ רַק עַל פִּי אוֹתוֹ הַכְּלָל הַמַּעֲשִׂי אֲשֶׁר בְּקַבֶּלְךָ אוֹתוֹ” תּוּכַל לִרְצוֹת גַּם כֵּן כִּי יִהְיֶה לְחֹק כְּלָלִי.” לשיטתו” אדם צריך לקיים הבטחה” כי הוא בעצמו לא היה רוצה שבני אדם לא יעמדו בהבטחותיהם. אדם לא יזרוק קליפות פיסטוקים שאכל ברחוב” כיוון שלא היה רוצה שכל הרחובות יהיו מלוכלכים אם כולם יזרקו כך. לכן גם לא יגנוב” כי לא היה רוצה לחיות בחברה שאין בה ביטחון לרכוש.
במבט ראשון דבריו נראים נחמדים למדי” ודומים מעט ל”וְאָהַבְתָּ לְרֵעֲךָ כָּמוֹךָ”. אך בפועל יעזרו אולי בניסיון קל” אך לא ישפיעו על האדם בכהוא זה” כשיבוא לפניו ניסיון חזק. רק יראת ה’ היא שמאפשרת לאדם לעמוד בניסיון רב עוצמה” בשעה שההבנה השכלית של חשיבות הדברים או הפגיעה בתקינות החברתית” יראו כמוסר רפוי שאינו חודר ללב. לכן לפסוק בתורה יש עוד תוספת “וְאָהַבְתָּ לְרֵעֲךָ כָּמוֹךָ – אֲנִי ה'”
וכך כותב הרב קוק: “המוסר של חול איננו עמוק” ואינו נכנס בפנימיות הנשמה. ואף על פי שהאדם נמשך אחריו לטובה” על ידי שמכיר את היושר שיש בדברי הגיון” אין להדרכה זו תפיסה עומדת בפני ההסתערות של תאוות שונות” כשהן מתעוררות בחזקה. וקל וחומר שאין ביד מוסר רפוי כזה להדריך את הכללות” את הצבור האנושי בעמקו והיקף גדלו” לחדור אל עומק הנשמה” ולהפוך אל האדם הכללי והפרטי לב בשר תחת לב אבן. לא יש עצה אחרת כי אם שיהיה מודרך על פי המוסר האלקי.”
בנוסף” יראת ה’ היא הבסיס לבירור המוסרי” כיוון שערכים מזוככים ואמתיים הם רק אלו העומדים בקנה אחד עם ההדרכה האלוקית המוחלטת. ערכים אנושיים” כיוון שנקבעו ע”פ סברא יכולים להיות חלקיים או מעוותים. כאן מתחיל סיבוך כפול” לא רק שהאדם סוטה מרצון ה'” עוד החברה עלולה לראות בסטייה זו את הדרך הרצויה והמקובלת.
כך למשל: על מה שיראת ה’ תכריז כעבודה זרה” תאמר תרבות המערב כי זהו נרטיב לא מחייב. אותה תרבות תציג את הע”ז כחופש פולחן” כרבגוניות אמונית וכנכסים ארכיאולוגיים ותיירותיים. מה שיראת ה’ תקרא לו גילויי עריות” סטייה” תועבה” ניאוף וכדומה” יוצג בתרבות המערב כחופש הפרט” קידמה” אהבה ומימוש עצמי.
שפיכות הדמים אמנם מגונה בקונצנזוס כטאבו. אך חז”ל הרחיבו את מושג שפיכות הדמים גם להפלה יזומה שאיננה מטעמי בריאות ” ובתחום אחר אמרו כי “כל המלבין פני חברו ברבים כאילו שופך דמים.” כיום לשון הרע” רכילות” הונאת דברים” הוצאת דיבה” מוצגים כחופש העיתונות וכזכות הציבור לדעת. ארור מכה רעהו בסתר נקרא טוקבק ותגובה לגיטימית.
התורה היא נשמת התרבות האנושית” וההדרכה האלוקית לארבע שאיפותיה הנצחיות: הרוח האלוהי” הרוח המוסרי” הרוח החברתי והרוח האמוני-דתי. התורה מאירה” משפרת ומעדנת את התרבות וערכיה” ועוקרת ממנה את הסיגים. בלא יראת ה’ ארבע השאיפות הללו לא יגדלו גידולים יפים” ולא יכוונו אל מטרת היווצרותם.
יהי רצון שנזכה ללכת בדרכו של אברהם אבינו ונוסיף יִרְאַת אֱלֹקִים בַּמָּקוֹם הַזֶּה” ובכל אתר ואתר.