אמנם בני האדם השחיתו את דרכם” אבל מדוע צריך היה להרוס את כל העולם” וכי לא פשוט יותר להרוג רק את החוטאים ולא לשנות סדרי בראשית? ואם רצון ה’ היה להראות את גודלו” יכול היה להשמיד את החוטאים בצורה נסית כפי שעשה במכות מצרים? ואם תאמר שבעלי החיים והארץ גם הם השחיתו (ב”ר” ס”פ בראשית)” ולכן גם אותם צריך להעניש” הרי שעיקר הקלקול היה בבני האדם ונבע מהם” ואז די היה בהענשת החוטאים וממילא היה העולם מיתקן?
ונראה להסביר ע”פ מה שכתב הכלי יקר (בראשית א” ב ע”פ מ”ר בראשית ב” ה)” שבעצם” המצב הרגיל של העולם הוא תוהו ובוהו ורק ע”י מעשי הצדיקים העולם נברא ומתקיים בצורה הרמונית” וכשלא מתקיימים מעשי הצדיקים אז חוזר העולם למצבו הרגיל” לתהו ובוהו” ואם כך אין כאן איזה שינוי בסדרי בראשית” או פעולה יוצא דופן של ה'” אלא פועל יוצא של מעשי” או חוסר מעשיהם הטובים של בני האדם.
ובכל זאת למה היה המבול כל כך גדול ומקיף ולא הרס מקומי? אומר המדרש” בני האדם בדור המבול חטאו בגלגל העין (בר”ר נח)” היינו” התאוו לדברים שאינם שלהם” (עץ יוסף שם) וזה עצמו גורם להרס העולם מפני שעל ידי מעשים טובים יש סדר בעולם” ובעצם” יש עולם! (“אל תקרי בניך אלא בוניך”) ועל ידי קלקול המעשים נהרס הסדר של העולם” ולכן ההכחדה יותר גדולה ומהירה. וכמו שכותב הראי”ה על “רקב עצמות קנאה” (משלי יד) כי כאשר האדם מקנא עצמיותו נרקבת” כאשר מתאווה לדברים שאינם שלו הרי זה מעין הרס עצמי…
כדאי להוסיף ולציין מה שאמר המדרש שם” שבא”י לא היה מבול ישיר ואולי זה כיוון שארץ ישראל טהורה בשורשה ולכן לא קלקלה כמו הארץ במקומות אחרים שהושחתו…
יהי רצון שתמיד נתקן ונהיה מ”בוני העולם”!!