סידרת ‘הַמְּלוּכָה וְהַמֶּמְשָׁלָה’ – חלק ב’: ריבונות ישראלית קובעת!

בשבוע שעבר למדנו שאין לשער את הערך הגדול של מדינה יהודית” בכל מדרגה מוסרית ורוחנית שתהיה שהרי “חזרה מלכות לישראל”! הפעם נמשיך לברר את המשמעות של ריבונות ישראלית בארץ ישראל מזווית אחרת: מה דין הקריעה על ערי יהודה וירושלים כיום?
“כיכר השוק ריקה”!
שלושה שבועות בלבד לפני מלחמת ששת הימים” ביום העצמאות תשכ”ז” הושמע ב’בנייני האומה’ בירושלים שיר שהרטיט את הלבבות מאז ועד היום” ‘ירושלים של זהב’ מאת נעמי שמר. זהו השיר שעורר געגועים לירושלים השלימה. בבית השני בשיר” מופיעה קינה על היעדרה של נוכחות יהודית בעיר העתיקה בירושלים: “איכה יבשו בורות המים / כיכר השוק ריקה // ואין פוקד את הר הבית / בעיר העתיקה // … ואין יורד אל ים המלח / בדרך יריחו // “.
לאחר מלחמת ששת הימים” סופר ישראלי מפורסם מתח בקורת על הבית השני של השיר כאילו שאיננו הומני – לטענתו איך ניתן לומר “שכיכר השוק ריקה”?! והרי העיר היתה מיושבת” כיכר השוק היתה הומה מאדם! בהר הבית היתה תנועה ערה” ובדרך לים המלח מכוניות רבות נסעו בדרך יריחו! (ראה: ‘דבר’ 14/9/67).
נעמי שמר השיבה לדברי הביקורת במילים הבאות: “אכן ואכן. / בעינַי” / ירושלים” שאין בה יהודים / היא עיר אבלה ושוממת // יתרה מזו: ארץ ישראל / כשהיא ריקה מיהודים / היא ישימון בעינַי // ועוד: כל העולם הזה כולו / אם הוא חס וחלילה / ריק מיהודים / הוא בעינַי / חור שחור בַּיקום // ” (‘סולם למלכות ישראל היעודה’ ח”ג 585).
בדברים אלו” כיוונה נעמי שמר לדעתם של רבותינו” ראשונים ואחרונים” כפי שנראה מיד:
יש לקרוע על היעדר נוכחות ישראלית
חז”ל אומרים שיש לקרוע כאשר רואים את ערי יהודה בחורבנם “הרואה ערי יהודה בחורבנן – אומר: ‘עָרֵי קָדְשְׁךָ הָיוּ מִדְבָּר’ (ישעיהו סד” ט)” וקורע” (מו”ק כו” א). השאלה היא מה הדין כאשר הערים כבר אינן מִדְבָּר” אלא אדרבה הן מיושבות?
הרד”ק כותב “אף על פי שאחר חורבנה שבו הגוים ובנו אותה כיון שאין ישראל עליה הרי היא חרבה ושממה מיושביה” (שם). ואכן כך כתב ה’פרישה’ שדין הקריעה נאמר על הערים “אפילו הן מיושבין” (או”ח תקסא). ורבי יעקב עמדין כתב “אף על פי שיש בהם ישוב” בחורבנן מיקרי” (מור וקציעה שם). ויפה כיוונה נעמי שמר לדעתם של רבותינו” שהיעדר נוכחות ישראלית משמעותו המשך ישיר לחורבן.
הכל תלוי בריבונות ישראלית
שאלה: ומה דין ערים שתושביהן אינן יהודים” אך הריבונות ישראלית? האם יש לקרוע?
תשובה: ה’מגן אברהם’ כתב: “אף על פי שיושבין בהן ישראל כיון שהאומות מושלים עליהם מקרי חורבן” (או”ח תקס”א והט”ז בשם הב”י) וכן כתב ה’משנה ברורה’: “אפילו יושבין בהן ישראל כיון שהישמעאלים מושלים עליהם מקרי בחורבנן” (שם; והשווה למהרש”א מגילה יא” א).
ניתן לדייק מדברי ה’מגן אברהם’ וה’משנה ברורה’ שדין הקריעה תלוי בריבונות” כאשר הערים נמצאות תחת שלטון זר והן נעדרות ריבונות ישראלית” הרי שנחשבות שהן עדיין עומדות בחורבנן ולכן צריך לקרוע עליהן. אך כאשר הערים נמצאות תחת ריבונות ישראלית” אפילו אם תושביהן אינן יהודים” אין לקרוע עליהן. שהרי הריבונות הישראלית היא הקובעת! (ראה: הרב גורן בתורת המדינה 103 ואילך).
מה דין הקריעה כיום על ירושלים?
חז”ל אומרים שיש לקרוע כאשר רואים את ירושלים והמקדש “ירושלים בחורבנה – אומר: ‘צִיּוֹן מִדְבָּר הָיָתָה יְרוּשָׁלִַם שְׁמָמָה’ (ישעיהו שם)” וקורע. בית המקדש בחורבנו – אומר ‘בֵּית קָדְשֵׁנוּ וְתִפְאַרְתֵּנוּ אֲשֶׁר הִלְלוּךָ אֲבֹתֵינוּ הָיָה לִשְׂרֵפַת אֵשׁ וְכָל מַחֲמַדֵּינוּ הָיָה לְחָרְבָּה’ (שם פס’ י)” וקורע” (מו”ק שם).
השאלה היא מה הדין כיום שירושלים נמצאת ב”ה בריבונות ישראלית? האם דין הקריעה עדיין חל?
נחלקו בשאלה זו גדולי הפוסקים. הרב שלמה זלמן אויערבך כתב שכל זמן שרואים בעיר הקודש והמקדש עבודה זרה של נכרים שאין אנו יכולים לעקור” הרי שעדיין היא עומדת בחורבנה ולכן יש לקרוע גם כיום (שו”ת מנחת שלמה א” עג).
לעומת זאת” הרב משה פיינשטיין כתב בתשובה בשנת תשל”ט “שאף שעדיין לא נגאלנו בעוה”ר אין לקרוע בראיית ירושלים מאחר שהיא בחסד השי”ת בנויה לתפארת ואינה עכ”פ ברשות אומות עכו”ם” (שו”ת אג”מ או”ח ח”ד ע” יא; ח”ה לז” א). אם כן” עצם העובדה שירושלים אינה נמצאת תחת שלטון זר” אלא בחסדי ה’ היא נמצאת בריבונות ישראלית הרי שדין הקריעה אינו חל כיום.
אולם” הרב פיינשטיין מצריך לקרוע רק בראותו מקום המקדש אפילו אם רואה אותו מרחוק וכל שכן כשבאים לכותל. ומה לגבי ערי יהודה? הרב פיינשטיין מצריך קריעה “וכשרואין ערי יהודה שהם ברשות האומות וכן אם איכא [=אם יש (ח”ו)] חלק מירושלים ברשות האומות אף אם נבנו יפה צריך לקרוע” (שם).
מעניין שגם לפי הרב אויערבך וגם לפי הרב פיינשטיין השאלה ‘האם דין הקריעה חל כיום על ירושלים?’ תלויה בהימצאות ריבונות ישראלית בירושלים. נקודת המחלוקת היא האם ניתן להסתפק בריבונות ישראלית הקיימת” או שצריך דווקא ריבונות ישראלית שלימה? הרב אוירבעך סובר שכל עוד שהריבונות הישראלית אינה חזקה מספיק לעקור עבודה זרה” יש לקרוע. אך הרב פיינשטיין סובר שאמנם לא הגענו לגאולה השלימה ועדיין אנו מתפחדים מהאומות” אך העובדה שירושלים נבנתה ואינה נמצאת תחת שלטון זר” אלא היא בחסדי ה’ נמצאת בריבונות ישראלית” זכות גדולה זו גוברת על הכל!
לסיכום” דין הקריעה מלמדנו שיש להתאבל על כך שחלקים מארץ ישראל אינם בריבונות ישראלית ודין זה מעורר בנו את החלום שיום אחד נזכה שכל ארץ ישראל תהיה בריבונותנו.
(תודה לידידי הרב מאיר רוברך על ההשראה).
לתגובות: natanorot@gmail.com