הרב קוק זצ”ל” בהתייחסו לתשובה שצריכה להיות בדורנו” דור קיבוץ גלויות והתחייה הלאומית אומר: “שהדור שהוא מוצא – את כל מה שהוא שומע ורואה מהורים ומורים – קטן מערכו” אז” מוסַרם אינו לוקח את לבבו ואינו משביר את צימאונו” גם אינו מטיל עליו שום אימה ופחד… הוא מוכשר רק להתרומם ולא להיות כפוף ושחוח… הוא (דורנו) לא יוכל לשוב מיראה” אבל מאד מוכשר הוא לשוב מאהבה שיראת הרוממות תתחבר עמה.… ודור בעל רוח גדול חפץ ומוכרח לחפוץ בכל מקום שהוא פונה לשמוע דברים גדולים… הדברים הנמוכים והפשוטים לבדם אע”פ שהם מלאי אמת וצדק” לא יספיקו לו” לא ימצא בהם מנוח… אי אפשר להצילו מרעתו ולהעמידו על דרך החיים הנכונה כי אם במה שנדבר עמו מכל נישא ונשגב מכל נעלה ונהדר בשפה היותר פשוטה ונמוכה” בדברים היותר מורגלים ומובנים לו” כדי שימצא בעומק התהום שהוא שוכב שמה את הזיו והנועם האדיר והעליון שהוא מבקש…” צו השעה” להתחיל בעבודת הקודש הזאת ללמד את דורנו הצעיר “להיות חושב ומרגיש מה שראוי לישראל ולאדם”. (הרב קוק זצ”ל עקבי הצאן קיא קיב)
נכון לעכשיו” צוואתו של הרב לדורנו – לעלות מתשובה מיראה לתשובה מאהבה” אנו מצווים ומחויבים לילדינו ולדורות הבאים. כי כל דור יש לדבר בשפתו כפי שכבר נאמר “ומל ה’ אלקיך את לבבך ולבב זרעך לאהבה את ד’ אלקיך”. לבבך” ולבב זרעך – כל דור בשפתו שלו ” שפת האבות אינה כשפת הבנים. ומתוך כך נזכה לראות עין בעין בהתקיימות דברי הנביא “והשיב לב אבות על בנים ולב בנים על אבותם” (מלאכי ג).
שנה טובה ומתוקה
וכתיבה וחתימה טובה
מהמצפה לישועה השלמה