הַצָּלַת קְעִילָה

מְגִלַּת דָּוִד 40
– אֲדוֹנֵנוּ דָּוִד” אַנְשֵׁי הָעִיר קְעִילָה נִמְצָאִים בְּצָרָה גְּדוֹלָה.
– מָה קָרָה?
– הַפְּלִשְׁתִּים בּוֹזְזִים אֶת הַגְּרָנוֹת” גּוֹנְבִים אֶת כָּל הַיְּבוּלִים” וְלֹא נִשְׁאַר לָהֶם מָה לֶאֱכֹל. סַכָּנַת נְפָשׁוֹת מַמָּשׁ[1].
אִם כָּךְ אֲנִי חַיָּב לָלֶכֶת לְהַצִּילָם. אָמְנָם אֲנִי עַצְמִי בּוֹרֵחַ מִסַּכָּנָה” אַךְ אֵין זֶה פּוֹטֵר אוֹתִי מֵחוֹבָתִי. הַשְּׁאֵלָה הִיא אִם אַצְלִיחַ לְהַצִּיל אוֹתָם” עִם הַצָּבָא הַקָּטָן שֶׁלִּי. אִם לֹא אַצְלִיחַ אָז חֲבָל לָלֶכֶת” אֲפִלּוּ אָסוּר לָלֶכֶת. אֵינִי מְפַחֵד לְהִלָּחֵם מְעַטִּים נֶגֶד רַבִּים. אַךְ הַאִם זֶה מַעֲשִׂי? בְּמִקְרִים כָּאֵלֶּה עָלַי לִשְׁאֹל אֶת ד’. כַּאֲשֶׁר אֲנִי חַיָּב בְּדָבָר אֵין צֹרֶךְ לִשְׁאֹל” אֲבָל כְּשׁ ֶלֹּא בְּרוּרָה הַתּוֹעֶלֶת” עָלַי לִשְׁאֹל.
הִנֵּה נִמְצָא אִתִּי אֶבְיָתָר הַכֹּהֵן” שֶׁלָּקַח אֶת הָאֵפוֹד הַקָּדוֹשׁ אִתּוֹ כַּאֲשֶׁר בָּרַח[2].
– אָנָּא אֶבְיָתָר” שְׁאַל אֶת ד’ הַאִם לָלֶכֶת לְהַכּוֹת אֶת הַפְּלִשְׁתִּים[3].
– ד’ הֵשִׁיב “לֵךְ וְהִכֵּיתָ אֶת פְּלִשְׁתִּים וְהוֹשַׁעְתָּ אֶת יִשְׂרָאֵל”[3].
אֲבָל אֲנָשַׁי מְסֻפָּקִים מְאֹד וּפוֹחֲדִים:
– אֲפִלּוּ פֹּה” בְּתוֹךְ שִׁטְחוֹ שֶׁל שִׁבְטְךָ” שֵׁבֶט יְהוּדָה” אָנוּ מְפַחֲדִים מְאֹד. כָּל שֶׁכֵּן שֶׁאָנוּ בְּסַכָּנָה אִם נֵלֵךְ לקְעִילָה מוּל מַעַרְכוֹת פְּלִשְׁתִּים[4].
לְנֹכַח הִסּוּסֵיהֶם” שָׁאַלְתִּי אֶת ד’ פַּעַם שְׁנִיָּה” וְקִבַּלְתִּי תְּשׁוּבָה בְּרוּרָה:
-“קוּם רֵד קְעִילָה כִּי אֲנִי נוֹתֵן אֶת הַפְּלִשְׁתִּים בְּיָדְךָ”[5].
יָצָאנוּ לְמִלְחָמָה נֶגֶד פְּלִשְׁתִּים. הִנְחַתְנוּ עֲלֵיהֶם מַכָּה גְּדוֹלָה” וְהִצַּלְנוּ אֶת יוֹשְׁבֵי קְעִילָה[6].
—————————
1. שמואל א כג א.
2. שם ו.
3. שם ב.
4. שם ג.
5. שם ד.
6. שם ה.