בי”ז בתמוז פקדו חמש צרות את ישראל (שו”ע או”ח תקמט מ”ב ב):
א. נשתברו הלוחות כשירד משה מן ההר.
ב. בוטל קרבן התמיד בבית המקדש הראשון.
ג. הובקעה חומת ירושלים בבית שני.
ד. נשרפה התורה ע”י אפוסטמוס הרשע.
ה. הועמד צלם בהיכל.
וכבר הורונו חז”ל שהתענית ומנהגי האבלות שקיימו בין המצרים” מטרתם לעורר הלבבות לתשובה – שבזכרון דברים אלו נשוב להיטיב כי אין עיקר התענית אלא הכנה לתשובה (שו”ע שם).
נכון לעכשיו” עלינו ללמוד מהצרות שאירעו לישראל בעבר” לתקן את מעשינו בהווה” על מנת שנמשיך לצעוד בבטחה ובשמחה לקראת הגאולה השלמה בעתיד.
שבירת הלוחות וחטא העגל מלמדים אותנו להתאזר באמונה” בגבורה ובסבלנות נוכח כל סיבוך שעובר עלינו ולא להיתפס לפתרונות קלים ו”עכשוויים” בצורת “עגלי זהב” – כפי שעשה העם במדבר כאשר היה במצוקה בראותו שמשה בושש לרדת מן ההר.
ביטול קרבן התמיד מלמד אותנו כמה יש לחזק את האחדות בישראל . קרבן התמיד הוא קרבן ציבור אשר מייצג את כל ישראל יחד כאיש אחד בלב אחד – בעבודת בית המקדש. בשנאת חינם נחרב בית מקדש ובאהבת חינם ייבנה ונזכה להשיב כהנים לעבודתם לויים לשירם” וישראל למעמדם.
חומת ירושלים שהובקעה על ידי אויבי ישראל בעבר היא גם מטרתם של אויבי ישראל בזמן הזה. שאיפתם לחלק את ירושלים במטרה להחלישנו ולהחריב את ירושלים ומדינת ישראל – לא יקום ולא יהיה!!! אדרבא” עלינו להבין שירושלים היא לב האומה” וכשם שיש לשמור ולהגן על הלב מכל משמר” כן עלינו לשמור על שלמות ירושלים וארץ ישראל במסירות נפש.
אפוסטמוס הרשע – שרף את התורה הקדושה במטרה לבטל את עם ישראל מלימוד וקיום התורה ח”ו. לצערנו גם היום ישנם רבים וטובים בעם ישראל שבטלים מלימוד תורה ורחוקים מתורה וממסורת ישראל” בשבילם כאילו שרופה התורה ח”ו” והתיקון – לקרב באהבה ובאמונה את כל עם ישראל לתורה ומצוותיה.
העמדת הצלם בהיכל” המשול ללב האומה ולב האדם – משמעותו להכניס ללב דבר זר” חיצוני ולא אמיתי בצורת תרבות זרה ומידות רעות” כמו כעס ותאווה וכד'” ללבו של האדם” ובתיקון עלינו לתקן את מידותינו” בפרט מידת הגאווה” הכעס ותאוות הממון והכבוד – וללכת במסורת ישראל” ובצורה כזאת להסיר את הצלם מתוכנו ומלבנו. נתקן את הסיבות לצרות ישראל בעבר ובהווה ותוך כך נזכה לראות עין בעין כיצד הימים הללו נהפכים מימים של אבל ויגון לימים של “ששון ושמחה ולמועדים טובים והאמת והשלום אהבו” (זכריה ח” יט).
מהמצפה לישועה השלמה