פרשתנו עוסקת בנגעי האדם. עלינו להתרגל לכך שהתורה מן השמים יורדת אלינו” זו היא תורת ד’ אל האדם. “דברה תורה כלשון בני אדם” . היא מקיפה את כל חיי האדם בכל המובנים ובכל צדדיו. קודם כל היא מבררת את עניינו של האדם הבריא והנורמלי. התורה יורדת מן השמים אל האדם” ב”משפטַי אשר יעשה אֹתם האדם וחי בהם” . דבר ד'” מאת בורא העולם ויוצר האדם” מנחה את האדם ומדריכו בדרכי החיים. “אשר יעשה אֹתם האדם וחי בהם”!
האדם לכתחילה הוא אדם נורמלי” שלם ובריא” הן מבחינה גופנית והן מבחינה מוסרית ורוחנית” אדם המתעניין בתורה של בורא עולם יוצר האדם. כך צריך להיות. אבל בפועל” חיי האדם כוללים מצבים שונים” וביניהם מצבים לא כל כך בריאים השייכים למציאות האנושית. בעולם הזה נע האדם בין שני סוגי מצבים: א. בריאות מבחינה גופנית ומוסרית. ב. מחלה. המושג “אדם” כולל את האדם בכל מיני מצביו. עלינו להכיר בעובדה מציאותית זו. על כן” לעומת האדם של לכתחילה” בכל תוקף בריאותו” אנו נפגשים בפרשיות “תזריע-מצורע” באדם השרוי במצבים של דיעבד” של חולשות ופגיעות בריאותיות. קדושה וטהרה הן בריאות” וטומאה היא חולניות וטמטום.
המצב הרצוי והאידיאלי של האדם הוא היותו בריא בכל שיעור קומתו” ברמ”ח איבריו ושס”ה גידיו” אבל אי אפשר להתעלם מכך שלפעמים מופיעים גם כן סיבוכים שונים ופגיעות בבריאותו עד כדי כך שאנו נזקקים לכלל של “ניתנה רשות לרופא לרפאות” . בפרשיות “תזריע-מצורע” בולט הדבר במיוחד. קיימים גוונים רבים של שינויים ולקויות לעומת מצב החיים הרצוי” והראשון בהם הוא הפגיעה בכח הדיבור של האדם. רש”י מזכיר בשם חז”ל שמצורע הוא מוציא רע – מוציא שם רע. כאשר השפה חולנית” הלשון חולנית והדיבור חולני” מתגלים נגעים. נגעים אלה מופיעים בצורות שונות: בגוף האדם” בבגדיו ובביתו. הדבר היותר בולט הוא נגע בגוף. קיים קשר בין גוף האדם ובין נפשו” קשר פסיכופיסיוביולוגי” לכן ריקבון פנימי מתגלה גם כלפי חוץ. אחר כך החולניות הזאת מתפשטת גם אל סביבתו. אדם משפיע על סביבתו לחיוב ולשלילה. זכה – הוא משפיע קדושה” אור ותורה על הסביבה. לא זכה – הוא ממשיך הרס חולני אל מה ששייך לו: נגעים בבגדים ונגעים בבית. זכה – נמשכים אור טהרה ובריאות אל הסביבה. לא זכה – נמשכת חולשה אל כל מה ששייך לו. הלשון מחברת את האדם עם החיים החברתיים הישרים” היפים והנהדרים. על ידי לשון הרע מתקלקל הקשר בין האדם לחברו” ויש צורך בטיפול מיוחד על כך .