חומש שמות מסתיים בפסוק “כי ענן ה’ על המשכן יומם ואש תהיה לילה בו” לעיני כל בית ישראל בכל מסעיהם” (שמות מ לח). רש”י מסביר: “בכל מסע שהיו נוסעים היה הענן שוכן במקום אשר יחנו שם” מקום חנייתן אף הוא קרוי מסע… לפי שממקום החנייה חזרו ונסעו” ולכן יקראן כולן מסעות”.
לכאורה יש להבדיל בין מסע לחניה” אלא באה התורה ללמדנו על דרכו של עם ישראל: “ארוכים הם חיינו וארוכים הם על כן צרכינו” גדולים אנחנו וגדולות משוגותינו ובשביל כך גדולות צרותינו” וגדולים גם תנחומותינו” (הרב קוק זצ”ל” אורות נה).
ישראל צועדים במסע ארוך של אלפי שנים שראשיתו במסעו של אברהם אבינו לארץ-ישראל ואחריתו בחזון אחרית הימים. במסעות הארוכים שלנו” גם כשאנו חונים זו רק חניית ביניים במהלך הארוך והמופלא של אומתנו” כי “על פי ה’ יחנו ועל פי ה’ יסעו”. הכל על פי מי שאמר והיה העולם” כי הכל מאת השי”ת והכל לטובה וסוף טוב הכל טוב” ולכן גם החניות” הסיבוכים והקשיים הם חלק מהדרך המוליכה לגאולה השלמה.
נכון לעכשיו” סוף סוף אחרי מסע של אלפי שנות גלות בחשכה ובצרות איומות שעברנו” הגענו הביתה לארץ חיינו. אנו משולים למשפחה שבאה מרחוק אל בית חדש-ישן ונמצאת בשלב ההתארגנות” פורקת את המזוודות” מסדרת את הבית. הדברים נראים עדיין מבולגנים אבל רואים כבר אור בקצה מנהרת הזמן. מצד אחד” אנו תחת רושם העבר הארוך והמיוסר של המסע הגלותי” אבל מצד שני” אמנם הגענו אל המנוחה והנחלה. יש כבר מקום קבוע לעם היהודי ולא ירחק היום ותתקיים ההבטחה של בורא העולם לאברהם “ואעשך לגוי גדול ואברכך ואגדלה שמך והיה ברכה… ונברכו בך כל משפחות האדמה” (בראשית יב ד).
מהמצפה לישועה השלמה