[ראיון]
ש: לקראת בחירות” מתפרסמים פסקים של גדולי ישראל בעד מי לבחור. האם זה מחייב?
ת: לא מחייב” אך זה אחד מן השיקולים המכריעים. בצלאל בן אורי בן חור התמנה מתוך שלושה מקורות: רבונו של עולם” משה רבנו והעם. שהרי ד’ שאל את משה רבנו אם הוא מסכים. השיב: אם ד’ גזר” ודאי טוב. – בכל זאת אמור. – אני מסכים. אחר כך משה רבנו שאל את העם. אמר העם: אם ד’ מסכים ומשה רבנו מסכים” ודאי אנו מסכימים. – בכל זאת מה דעתכם? – אנו מסכימים. “אין מעמידים פרנס על הציבור אלא אם כן נמלכים בציבור” (ברכות נה א). מרן הרב קוק מסביר שיש שלושה תנאים. א. שיהיה קדוש” וזה ד’ יודע. ב. שיהיה חכם” וזה משה רבנו יודע. ג. שיתאים לעם” וזה העם יודע (עין איה שם). ולפי הסדר הזה דווקא
ש: מה חכמי הדור קובעים?
ת: א. שהוא קדוש. ב. גם שהוא חכם” כי יש להם בדרך כלל הרבה ידע מציאותי וגם כוח שיפוט והכרעה” יותר ממני הדל. ג. גם אם הוא מתאים לעם” כמו לגבי חכמתו כנ”ל.
ש: ומה יקרה אם בכל זאת” העם לא ירצה?
ת: אז מתגלה ששיקול החכמים לא היה מדויק. כאשר העם ביקש מלך במקום שמואל הנביא” זו היתה טעות. ובכל זאת רבונו של עולם הורה לו לעשות כרצון העם.
ש: זה גם נפסק להלכה שהולכים על פי העם?
ת: כן. הרא”ש פוסק שבכל ענייני הקהילה הולכים על פי רוב הקהל” מדין אחרי רבים להטות (שו”ת הרא”ש כלל ו סימן ה). וכן כתב הרשב”א שכל ציבור רשאי לגדור ולתקן כמו שבית דין הגדול יכול לגדור ולתקן על כל ישראל (שו”ת הרשב”א ז תצ. מיוחסות סי’ רפ). שניהם נפסקו בשולחן ערוך וברמ”א” שכל ענייני ציבור שיש חילוקי דעות” יש להושיב כל אלה שמשלמים מס” כל אחד יגיד דעתו לשם שמים” וילכו אחר הרוב (שו”ע חו”מ קסג א הגה).
ש: ובכל זאת” האם לשמוע לחכמים?
ת: כן. כך סובר ספר החינוך שבכל דור ודור יש לעשות כפי החכם אשר יהיה בימים ההם” השופט אשר בימיך. ויפתח בדורו כשמואל בדורו (ראש השנה כה ב) שנאמר: ועשית על פי הדבר אשר יגידו לך (דברים יז י)” “שזהו העמוד החזק” שהתורה נשענת בו” ידוע הדבר לכל מי שיש בו דעת” (מצוה תצה).
ש: זה בענייני הלכה או גם בענייני פוליטיקה?
ת: גם ענייני פוליטיקה הם הלכה. לגבי בית הדין הגדול” הוא מציין שיש לשמוע לו “בכל דבר שיראה להם” שהוא חיזוק ותיקון בדתנו” (שם). תיקון העם” תיקון הארץ” רוממות התורה – כל זה הלכה.
ש: ובסיכום” למה יש לשמוע לחכמים?
ת: א. יש להם ידע מעודכן רחב יותר מאיתנו.
ב. יש להם חכמה מעמיקה יותר משלנו.
ג. יש להם סמכות” כדברי ספר החינוך. אמנם” לא כולם מסכימים אתו. אבל ודאי יסכימו לסברא שהוא מביא שזה עמוד חזק שהתורה נשענת בו” כי אם כל “איש הישר בעיניו יעשה” (סוף ס’ שופטים)” תהיה כאן אנדרלמוסיה.
ד. כדי שלא יהיה פיזור קולות ואז ילכו לאיבוד. צריך כוח מאחד ומרכז.
ש: הבעיה היא שיש ב”ה רבנים רבים וכל אחד אומר דבר אחר?
ת: נכון. בעיה קשה. לכן כל אחד יקשיב לרבו.
ש: מי שאין לו רב?
ת: יקשיב לרוב הרבנים.
ש: הוא חייב?
ת: ודאי הוא חייב להיות עניו ולהקשיב מה החכמים אומרים” אך בסופו של דבר” עליו להחליט כפי מה שהוא סובר” כדברי הרמ”א “יאמר דעתו לשם שמים”.
ש: מה המובן של לשם שמים?
ת: לא טובתו האישית” אלא טובת האומה” טובת הארץ” טובת המדינה” טובת גילוי שם ד’ בעולמו. אם בוחר לטובתו” יש בזה חשש שוחד. אמנם איסור שוחד נאמר בתורה לגבי דיינים” אך החתם סופר מברר שזה גם נאמר לגבי בוחרים” ואם קיבלו שוחד מאחד המועמדים” הכרעתו בטלה.
ש: מסובך.
ת: החיים בעולם הזה מסובכים” והתורה היא נר לרגלנו.
