מקוה של אהבה

יש כל מיני סוגים של מקוואות. ארץ ישראל מוגדרת כארץ כזו – ‘ארץ נחלי מים עיינות ותהומות יוצאים בבקעה ובהר’. והיא מלאה במקוואות טהרה מלאים מים חיים. אך לא רק מקוואות של מים יש. יש עוד דברים שטוב לטבול בהם.
יש מקווה של תורה. מקום שבו נבלעים” נכנסים כל כולנו לתוכו. בית המדרש הוא כזה.
ויש מקווה של כלליות. של כלל ישראל. הצבא הוא ודאי כזה” משאירים את הפרטיות בבגאז’ של האוטו” עולים על מדים ונהפכים להיות חתיכה קטנה מכלל ישראל.
יש מקווה של גאולה. טובלים לחלוטין בתוך ענייני הגאולה. כזה הוא חודש אייר” המטביל אותנו בתוך ים הגאולה – מיום הזיכרון דרך יום העצמאות עד יום ירושלים.
ויש גם מקווה של עם ישראל. מקומות צפופים” הומי אדם” התנועה בתוכם נעשית בקושי. כזה הוא ציון הרשב”י במירון ביום ל”ג בעומר. מסופר על אחד מגדולי החסידות שבערב היום הקדוש – יום הכיפורים” היה עסוק בקבלת קהל עד השקיעה ממש” ואם כן לא הספיק ללכת למקווה” ועוד התור ארוך והקהל ממתין. ירד מכסאו” רץ לעבר הקהל הממתין” נכנס בתוכם כפף קומתו ואמר – ‘מקווה ישראל ה’.’
יש מקווה של טהרה. יום הכיפורים הוא כזה. נכנסים מצד אחד מלוכלכים בחטאים ועוונות” ויוצאים מצד שני נקיים וטהורים – כאשר הקדוש ברוך הוא מטהר אותנו ומנקה אותנו.
ויש גם מקווה של אהבה. בשבוע שעבר זכינו לאחד כזה” כאן במכון מאיר.
קשה מאוד להעביר את התחושה שמילאה את המכון כולו לאורך ימי ההתרמה” ובמיוחד בסיומם” בימים שני ושלישי.
לא על הכסף אני מדבר. למרות שהוא ודאי חשוב ויקר ואתו נוכל להמשיך לעשות עוד דברים רבים וטובים.
על הכיסופים אני מדבר. על ההקדשות שליוו את התרומות. על האהבה הגדולה שכל השותפים הביעו ועטפו אותנו בה. התחושה הייתה שאנחנו נמצאים בתוך מקווה עצום של אהבה. אהבה למכון מאיר” אך זו רק תחנה בדרך להבעת האהבה הגדולה לעם ישראל” ללימוד תורה לעם ישראל. לתורה של אהבה ואמונה. לאוהב את הבריות. נקודה. קודם כל ללא תנאי. ורק אחר כך- ומקרבן לתורה כדברי הרב צבי יהודה זצ”ל.
בתוך מקווה של אהבה טבלנו. בתוך מקווה של ערבות ושותפות. ושוב ושוב עולות ההקדשות ‘למכון מאיר באהבה” אתכם בשמחה” שותפים” שמחים להיות חלק.’ ושוב ושוב תפילת רבים ‘התרומה לרפואת הרב אלישע בן בלהה ברטה’ . [ מאז הוסיפו לרב אלישע את השם חיים. ] הציבור נאחז ברב אלישע ומבקש את רפואתו במה שהוא היה מרפא את כולם – בכוח האהבה. אמן.
שותפים יקרים” על כל אלו – אנחנו מודים ומשבחים. לקדוש ברוך הוא” לשלוחיו הרבים” ולכם השותפים הנאמנים.
לא רק הודאה אלא גם מחויבות נוספת להמשיך להגדיל תורה” אהבה ואמונה” כמו אליהו הנביא שמכוח העוגה האחת שאכל הלך ארבעים יום וארבעים לילה. כך אנחנו במכון מאיר – מכוח אהבתכם ושותפותכם – נמשיך ללכת ולפעול עוד ארבעים וחמש שנה” ועוד אחריהם” באהבה ובאמונה לכבודו יתברך” ולכבוד בניו אהוביו” שחלק גדול מהם אפילו לא יודעים עדיין שבשבוע שעבר” רבים כל כך הכינו להם את האפשרות להגיע למכון מאיר בעתיד…