פרשת: צו | הדלקת נרות: 18:16 | הבדלה: 19:34 (ירושלים) 

דף הבית > > פרשה ונפש בחבלי משיח – שיחה לפרשת וישב

פרשה ונפש בחבלי משיח – שיחה לפרשת וישב

פרשה ונפש בחבלי משיח
שיחות הרב אלישע וישליצקי שליט”א לפרשת השבוע
את אחי אנכי מבקש
שיחה לפרשת וישב

הנני
בפרשתנו נערך בירור גדול ונוקב” גם לשעתו וגם לדורות” בין יוסף לאחים. “וַיֹּאמֶר יִשְׂרָאֵל אֶל יוֹסֵף הֲלוֹא אַחֶיךָ רֹעִים בִּשְׁכֶם לְכָה וְאֶשְׁלָחֲךָ אֲלֵיהֶם וַיֹּאמֶר לוֹ הִנֵּנִי” (בראשית לז” יג).
‘הנני'” מסביר רש”י במקום על פי מדרש תנחומא: “לשון ענוה וזריזות”. ומרחיב דווקא במילה ‘זריזות’ – “נזדרז למצות אביו ואע”פ שהיה יודע באחיו ששונאין אותו”. הזריזות כאן אינה שאלה של לוח זמנים” אלא היא המוכנות לקחת סיכון” מוכנות לברר את הבירור עד הסוף. מכך אפשר להבין את ‘הנני’ כלשון ענווה” שהאדם אינו עסוק ברמה הפרטית-אישית” אלא בשליחות שאותה הוא צריך לברר.

מעמק חברון
בהמשך אומר ישראל אל יוסף: “וַיֹּאמֶר לוֹ לֶךְ נָא רְאֵה אֶת שְׁלוֹם אַחֶיךָ וְאֶת שְׁלוֹם הַצֹּאן וַהֲשִׁבֵנִי דָּבָר (שם” שם “יד)”. עד כאן לכאורה תוכן השליחות. אז מדוע מוסיפה התורה: “וַיִּשְׁלָחֵהוּ מֵעֵמֶק חֶבְרוֹן “? שואלת הגמרא ורש”י בעקבותיה: “והלא חברון בהר שנאמר (במדבר יג) ויעלו בנגב ויבא עד חברון” אלא שמשמעות הפסוק לפי חז”ל ורש”י במקום: “מעצה עמוקה של אותו צדיק הקבור בחברון לקיים מה שנאמר לאברהם בין הבתרים (לעיל טו) כי גר יהיה זרעך”.
במה המילים “כי גר יהיה זרעך” נחשבות עצה עמוקה מחברון” מאברהם אבינו? ומדוע זה הבסיס לשליחות “לראות את שלום אחיך”?
נראה כי משהו בסיסי מבדיל בין הדורות הקודמים לדורו של יעקב אבינו. עד אז” הבירור של עם ישראל” הוציא מהתמונה את ישמעאל תחילה ואחריו את עשיו. ומעתה מתקיים עימות חריף ביותר בין יוסף לאחים האם ימשיך הבירור בין יוסף לאחים באותו הכיוון” או שמכאן ואילך” עם כל המתח וכל הקושי” ייעשה הבירור בתוך עם ישראל” בלי שאחד יוציא את השני מן הכלל?
אז מה היתה העצה העמוקה של אותו צדיק? אברהם אבינו שואל את הקב”ה “במה אדע כי אירשנה?”” לא חלילה מתוך פקפוק בהבטחה האלוקית” אלא איך יקרה הנס הזה שתיווצר אומה” שיוולד עם? והתשובה שקיבל: “כי גר יהיה זרעך בארץ לא להם ועבדום ועינו אותם ארבע מאות שנה” – שם” בכור ההיתוך מתוך קושי וייסורים תיווצר נשמה לאומית בתוך הגוף” שאמנם זמנית תהיה במצרים” אך מקומה וחייה בארץ ישראל. וברגע שמדובר על נשמה לאומית” אין מדובר על פרטים או על שבטים” ואין יכולת להוציא מישהו אחר מן הכלל. מתוך התודעה הזאת שולח ישראל את יוסף לראות את שלום אחיו.

את אחי אנכי מבקש
העצה העמוקה הזאת המלווה את כל הדורות” עומדת אולי בבסיס השאלה ששואל אותו האיש אשר מוצא את יוסף תועה בשדה: “וַיִּמְצָאֵהוּ אִישׁ וְהִנֵּה תֹעֶה בַּשָּׂדֶה” (שם” שם” טו).
תועה בתי”ו לפי האבן עזרא פירושו” לא פעם” מבוי סתום. ולעתים אכן נדמה שמי שרוצה בכל ליבו” בכל נפשו ובכל מאודו לחזק את הקשר ואת היחד” ולשאול את שלום אחיו” נמצא לפעמים במבוי סתום” שבצורה שטחית יתפרש אולי כחוסר סיכוי.
ועל שאלתו: “מַה תְּבַקֵּשׁ?” עונה יוסף: “אֶת אַחַי אָנֹכִי מְבַקֵּשׁ הַגִּידָה נָּא לִי אֵיפֹה הֵם רֹעִים”.
ה’אנוכי’ של יוסף” בניגוד למה שיכול להשתמע היום” הוא טהור” הוא נקי. אין הוא מוכן לוותר בשום אופן על האמת של היחד. ה’אנוכי’ הזה – הוא העצמיות של יוסף” והיא מבקשת את האחים. יוסף אינו מבקש לטשטש את עצמיותו ואת שליחותה שחלק מן העצמיות הזאת – אלו האחים.

אורו של משיח
השבוע” י”ז בכסלו” הוא יום הכרזת האומות על הקמת בית לאומי לעם ישראל בתש”ח. על הפסוק שמופיע בהמשך הפרשה: “וַיְהִי בָּעֵת הַהִוא” (לח” א) מתארים חז”ל” את סדרת המצבים כפי שהם נראים בעין האנושית: “שבטים היו עסוקין במכירתו של יוסף” ויוסף היה עסוק בשקו ובתעניתו” ראובן היה עסוק בשקו ותעניתו” ויעקב היה עסוק בשקו ובתעניתו” ויהודה היה עסוק לקח לו אשה” והקדוש ברוך הוא היה עוסק בורא אורו של מלך המשיח” (ב”ר פה א). האם לפרש זאת שחוץ מכל אלה” מן העבר השני בורא ה’ אורו של משיח? או אולי דווקא דרך המצבים השונים” דרך המחסומים” דרך הקשיים” דרך האתגרים- משם בורא הקב”ה אורו של משיח.

הילכו שניים יחדיו בלתי אם נועדו
ומתוך כך חוזרים למילה ‘הנני’ שמשמעותה ענווה. בהפטרה אומר הנביא עמוס” בהסבירו את ההתאמה בין מעשה ה’ לפעולת האדם :”הֲיֵלְכוּ שְׁנַיִם יַחְדָּו” בִּלְתִּי אִם נוֹעָדוּ… כִּי לֹא יַעֲשֶׂה ה’ דָּבָר” כִּי אִם גָּלָה סוֹדוֹ אֶל עֲבָדָיו הַנְּבִיאִים” (עמוס ג” ג-ז).
אמנם כדי לתת מקום לנוכחות האלוקית כמחייה אותנו” כיוצרת את כוחותינו” את שליחותנו” זה תלוי מאוד ברצון שלנו” אך המהלך האלוקי לא מתחיל בנו” לא מחכה לנו” ולמרבה הפלא גם לא מתייעץ אתנו.
השאלה היא האם בזמן אמת אנחנו מוכנים להגיד ‘הנני’? האם בזמן אמת אנחנו מוכנים להזיז הצידה את כל השיקולים האישיים ולהגיד: “את אחי אנכי מבקש”?
השאלות הגדולות האלה” הן השאלות של הגאולה. אין ספק שגם בימינו יש מחסומים ומבואות סתומים. היכולת לפרוץ אותם תלויה במוכנות שלנו לומר הנני” להיות שותף ב”גר יהיה זרעך בארץ לא להם”” בלידה של העם ובלידת השלבים השונים בגאולתו” ובצימאון העצום שלנו שהדברים לא ייעצרו רק ברמה הפיזית הטבעית. ועם הרבה אמונה והכרת הטוב שבגאולה הטבעית” יצמחו גם הכוחות הרוחניים שיעניקו לנו את היכולת להיות שותף ולומר “הנני”.
אנחנו רק באמצע הדרך. מתפללים לקב”ה שייתן לנו עיניים נכונות” לב נכון” מוח נכון” טהרה נכונה” ובתוך כל אלה – עצמיות נקיה.

כתיבת תגובה

האימייל לא יוצג באתר. שדות החובה מסומנים *

חדשים מהרב

שיעור לחיים: כך תעלי על הדרך לבניית הבית המושלם עבורך
Shape-2
שיעור לחיים
מבט חדש על חודש אדר: תורה וקודש – עול או חירות?
Shape-2
חודש אדר5
להתגבר על המרחקים
Shape-2
machon
להשתתף בצרת הציבור
Shape-2
machon
Shape-2
machon
אוהב שלום ורודף שלום
Shape-2
machon
ממשימה למשימה
Shape-2
machon
צדיק טוב וצדיק שאינו טוב
Shape-2
machon
בְּךָ בָּטְחוּ אֲבֹתֵינוּ בָּטְחוּ וַתְּפַלְּטֵמוֹ – שיחה לפורים
Shape-2
machon
וקראתם דרור – שיחה לפרשת כי תשא
Shape-2
machon

הרשמה חינם
דרך חשבונך בגוגל יתן לך:

  1. דף בית מותאם עם רבנים וסדרות מועדפים
  2. היסטוריית צפיות וחזרה למיקום אחרון שצפית
  3. הורדת וידאו ושיפורים אינטראקטיביים בנגן
  4. ועוד הטבות מתפתחות בהמשך השדרוג של הערוץ!
דילוג לתוכן