פרק כג פסוק א
וַיִּֽהְיוּ חַיֵּי שָׂרָה מֵאָה שָׁנָה וְעֶשְׂרִים שָׁנָה וְשֶׁבַע שָׁנִים שְׁנֵי חַיֵּי שָׂרָֽה:
וברש”י -“שני חיי שרה”- “כולן שווים לטובה”
אחרי שתחילה חילק הפסוק שנותיה לשבע עשרים ומאה” סופו חזר וכללן לאגודה אחת ואמר “שני חיי שרה” בלא שום חלוקה בין פרקי שנות חייה. ללמד” שעל אף שחיי שרה – כחיי כל אדם – חלוקים הם לתקופות שונות וכל עידן ועידן נושא הוא את נסיונותיו המיוחדים “ולא הרי שבע כעשרים ולא הרי עשרים כמאה”” ובכל זאת מבחנו של האדם הוא אם יוכל לשזור את כל חילוקי הזמנים עתירי הנסיונות ב”חוט השני” של יראת ה’ צרופה” ולא יניח מצבי חייו ליד המקרה אלא יגלה בכולם שאר רוח של עבודת ה’ והזדמנות לגילוי הטוב התכליתי” ולא תבייש זקנותו את ילדותו ולא ילדותו את זקנותו” ויהיו כל פרקי חייו כפרקי ספר רב עלילה כשכל אחד מהם מוסיף את אורו המיוחד לכללות ה”מסכת”. והעיד הכתוב על שרה שכל שנות חייה “כולן שוין לטובה” שאם תתבונן אל תוך כל פרטי מאורעות חייה החלוקים והמשונים זה מזה” תמצא שהמכנה המשותף להם שאין בהם ולו אחד שלא עשאתו שרה לכלי מחזיק ברכת ה’ וגילוי רצונו.
