אשְׁרֵי הָאִישׁ. לפרשת חיי שרה

במדרש רבה נדרש כל פרק א’ בתהילים “אַשְׁרֵי הָאִישׁ”” על אודות עמידתו של אברהם בניסיונותיו והצלחתו: “כְּתִיב: “אַשְׁרֵי הָאִישׁ אֲשֶׁר לֹא הָלַךְ בַּעֲצַת רְשָׁעִים” – זֶה דּוֹר הַפְלָגָה (כלומר שלא הלך אברהם בדרכם). “וּבְדֶרֶךְ חַטָּאִים לֹא עָמָד” – אֵלּוּ אַנְשֵׁי סְדוֹם… “וּבְמוֹשַׁב לֵצִים לֹא יָשָׁב” – זֶה אֲבִימֶלֶךְ” שֶׁנֶּאֱמַר: “הִנֵּה אַרְצִי לְפָנֶיךָ וגו'” … “וְכֹל אֲשֶׁר יַעֲשֶׂה יַצְלִיחַ” – אֵלּוּ בְּנֵי קְטוּרָה” שֶׁנֶּאֱמַר: “וַיֹּסֶף אַבְרָהָם וַיִּקַּח אִשָּׁה וּשְׁמָהּ קְטוּרָה” .”
אולם” מה מצאו חז”ל לדרוש פסוק זה: “וְכֹל אֲשֶׁר יַעֲשֶׂה יַצְלִיחַ – אֵלּוּ בְּנֵי קְטוּרָה”” וכי איזו הצלחה יש כאן? הרי בהמשך המדרש” נדרשו שמותיהם של בני קטורה לגנות: “זִמְרָן – שֶׁהָיוּ מְזַמְּרִין לַעֲבוֹדַת כּוֹכָבִים” יָקְשָׁן – שֶׁהָיוּ מַקִּשִּׁין בַּתֹּף לַעֲבוֹדַת כּוֹכָבִים.” ומדוע צריך היה אברהם לקחת עוד אישה” שהרי כבר נאמר לו: “כִּי בְיִצְחָק יִקָּרֵא לְךָ זָֽרַע” ? ועוד שלפי תרגום יונתן “ותרכינון” היינו לבסוף גירשם” שנאמר: “וַיִּתֵּן אַבְרָהָם אֶת כָּל אֲשֶׁר לוֹ לְיִצְחָק. וְלִבְנֵי הַפִּילַגְשִׁים אֲשֶׁר לְאַבְרָהָם נָתַן אַבְרָהָם מַתָּנֹת וַיְשַׁלְּחֵם מֵעַל יִצְחָק בְּנוֹ בְּעוֹדֶנּוּ חַי קֵדְמָה אֶל אֶרֶץ קֶדֶם” . ומהי כוונת חז”ל שהמתנות שנתן להם זה “שם של טומאה” ?
חטא אדם הראשון גרם לערבוב כל האנושות שאחריו בטוב וברע. האומה הישראלית נועדה לסלק את רושם חטא זה” ולתקן עולם במלכות ש-ד-י. לכן ייצר ה’ גרעין טהור ממנו צמחה האומה” כזהב צרוף המסולק מכל סיגים. “כשבא אברהם אבינו לעולם” יצאה ממנו פסולת – ישמעאל ובני קטורה” . בספר ‘שפתי כהן’ על התורה ” מובא שהסיבה שאברהם לקח את קטורה “היא כדי להוציא שאר הקליפות לחוץ” כדי שיישאר הפרי זך ושלם” בלי שום ערבוב” שהוא יעקב שהיתה מיטתו שלמה ולזה יצא טהור בלי שום קליפה.” כלומר” אברהם כשורש לכל האומה הישראלית” המבקש להנחיל מורשה רוחנית זכה לבנו יצחק” אמונה נקייה מכל קטנות או טעות. כך גם מידותיו המונחלות לדורי דורות” חייבות להיות נקיות” עליונות וטהורות. בספר ‘נתיבות שלום’ מבואר” כי מידת החסד והאהבה של אברהם” עברה זיכוך בכך שסיגי החסד עברו אל ישמעאל בן הגר” שנולד בטרם היה אברהם מהול. ע”י שגירש אברהם את ישמעאל מעל פניו” נותרו החסד והאהבה טהורים ונקיים מסיגים. גם בני קטורה היוו זיכוך לאמונת הייחוד שהיתה מידתו העיקרית של אברהם אבינו. לאמונה מתלבשים סיגים” כגון אמונות תפלות” קטנות אמונה” טעויות תיאולוגיות וכד’. ע”י גירוש בני קטורה נתפרדו הסיגים מעל האמונה” וירש יצחק מורשה ברה ותמה. שמות בני קטורה נדרשים על שם סיגי אמונתם שיצאו לפועל” “זִמְרָן” שֶׁהָיוּ מְזַמְּרִין לַעֲבוֹדַת כּוֹכָבִים” יָקְשָׁן” שֶׁהָיוּ מַקִּשִּׁין בַּתֹּף לַעֲבוֹדַת כּוֹכָבִים”.
באופן זה ניתן להסביר מדוע המתנות שנתן אברהם לבניו הן ‘שם של טומאה’. את הרוחניות הטהורה והכוללת הנחיל לבנו יצחק” “וַיִּתֵּן אַבְרָהָם אֶת כָּל אֲשֶׁר לוֹ לְיִצְחָק”. ולבני קטורה” נתן רוחניות חלקית” שיטות נקודתיות שלגבי הרוחניות השלמה של זרע ישראל חסרות הן מאוד. לכן נקראות מתנותיו ‘שם של טומאה'” ביחס לאוצר הרוחניות השלם שבתורה. כך” יתכן שקיימים ניצוצות של אמת בלועים בתורות המזרח” אך דבוקים הם בחוזקה בסיגי האמונה” באמונות תפלות ובע”ז” על כן נאסר לזרע ישראל לקבל דבר מהם.
עוד נאמר במדרש רבה הנ”ל על אברהם “אֲשֶׁר פִּרְיוֹ יִתֵּן בְּעִתּוֹ – זֶה יִשְׁמָעֵאל.” גם דבר זה אינו מובן אחרי היכרות עם דמותו של ישמעאל. אלא כך יש להבין את המדרש” ישמעאל ע”י שלקח את סיגי החסד בהיותו קליפה הקודמת לפרי” איפשר לפרי הטהור” ליצחק” להופיע בעתו . לישמעאל מידת התפשטות של ‘חסד ללא גבול’: “מְלַמֵּד שֶׁהָיְתָה אִמֵּנוּ שָׂרָה רוֹאָה אוֹתוֹ לְיִשְׁמָעֵאל מְכַבֵּשׁ גִּנּוֹת וְצָד נְשֵׁי אֲנָשִׁים וּמְעַנֶּה אוֹתָן” . אין הוא מכבד גבולות טריטוריאליים – “מְכַבֵּשׁ גִּנּוֹת”” ולא את גבולות חיי המשפחה – “וְצָד נְשֵׁי אֲנָשִׁים”” ולא את זכויותיה היסודיות של האישה – “וּמְעַנֶּה אוֹתָן”. מסיגי מידת החסד נמצאות העריות החמורות שאסרתן תורה: “וְאִישׁ אֲשֶׁר יִקַּח אֶת אֲחֹתוֹ… חֶסֶד הוּא” ” וכן כל ה’אהבות’ הבאות מתוך פריצת גבולות התורה” שאינן בנויות על קשרי חיתון” אחריות וטהרה. מידת האהבה בסיגיה יכולה להופיע גם באופן נוסף המנותק מן המציאות” כהתייפייפות הנפש באידאלים מדומים. למשל חסד הנעשה עם אויבי ישראל או עם מסתננים” תוך התעלמות גסה ממניעיהם” ממעשיהם ומדיבוריהם.
רק באמונת הייחוד הזכה ובחסד מדויק עם רצון ה’ יתוקן העולם. סיגי אמונה” חסד ואהבה” מקומם מחוץ לגבול ישראל.