תורתנו הקדושה מלמדת אותנו שמשחר ילדותו של הילד יש ללמד אותו תורה” ככתוב “ולימדתם אותם את בניכם לדבר בם” (דברים יא יט). מפרש רש”י – “משעה שהבן יודע לדבר למדהו ‘תורה צוה לנו משה מורשה קהילת יעקב’ (דברים לג) שיהא זה לימוד דיבורו. מכאן אמרו: כשהתינוק מתחיל לדבר” אביו משיח עמו בלשון הקודש ומלמדו תורה… שנאמר: ‘ולימדתם אתם את בניכם לדבר בם’.” החיוב ללמד תורה חל לא רק על האב לבנו הפעוט” אלא על כל מי שיכול וראוי ללמד תורה” כדברי חז”ל – “כל המונע הלכה מפי תלמיד כאילו גוזלו מנחלת אבותיו – שנאמר ‘תורה צוה לנו משה מורשה קהילת יעקב’ – מורשה היא לכל ישראל מששת ימי בראשית” (סנהדרין צא ב)” כפירוש רש”י – “בשביל התורה שהיא ראשית וישראל שנקראו ראשית” ברא אלקים את השמים ואת הארץ”. לימוד התורה מחיה לא רק את נשמתו של הפעוט הלומד לדבר” שגירסא דינקותא מלווה אותו לאורך כל ימי חייו” אלא מחיה את נשמת כל הלומד תורה” ונשמת האומה והעולם כולו מתגלה על ידי לימוד התורה.
נכון לעכשיו” בכל דור ודור יש לחזק את לימוד התורה המחיה את נשמת הפרט והכלל. ובדורנו על אחת כמה וכמה…
התורה אינה עסק פרטי” מפלגתי” של זרם זה או אחר” התורה הוא מורשה לכל עמך בית ישראל – כפי שניתנה בהר סיני לכל עם ישראל. יש ללמדה לכול” לפעוטות הלומדים לדבר ולכל יהודי ויהודי באשר הוא. יש לצקת תוכן יהודי למערכת החינוך הממלכתי. יש לחנך לאור ערכי היהדות על ידי לימוד התורה ברמה הלאומית. כשם שדורו של יהושע בן נון היה צריך חיזוק מיוחד ללימוד התורה הקדושה כפי שנאמר לו ע”י הקב”ה “רק חזק ואמץ מאד לשמור לעשות ככל התורה אשר צוך משה עבדי” אל תסור ממנו ימין ושמאל” למען תשכיל בכל אשר תלך” לא ימוש ספר התורה הזה מפיך והגית בו יום ולילה למען תשמור לעשות ככל הכתוב בו” כי אז תצליח את דרכיך ואז תשכיל” (יהושע א)” על אחת כמה וכמה צריך דורנו” שעבר אלפיים שנות גלות ולא ארבעים שנה כדור המדבר” את ברכת ‘חזק ואמץ’ בלימוד התורה. ומתוך שנִלמד ונלַמד תורה תתקיים בנו ההבטחה של ה’ יתברך לאבותינו “למען ירבו ימיכם וימי בניכם על האדמה אשר נשבע ד’ לאבותיכם לתת להם כימי השמים על הארץ” (דברים יא כא).
מהמצפה לישועה השלמה.