נאמר בפרשתנו: ” והאיש משה ענו מאוד מכל האדם אשר על פני האדמה”. מה המיוחד במידת הענווה” ולמה זוכה האדם אשר הוא עניו? בגמרא במס’ שבת מסופר על שני אנשים שהתערבו בניהם אם יצליחו להרגיז את הלל. ובא אחד בערב שבת ושאל מי כאן הלל? מי כאן הלל? ושאל שאלות מוזרות. והלל “נתעטף ויצא לקראתו” אמר לו בני מה אתה מבקש?”. וענה על כל שאלותיו בסבלנות גדולה. הרב קוק בפירושו עין אי”ה” לומד מהתנהגותו של הלל מהי ענווה. מכך שההלל התעטף ויצא לקראתו לומד הרב” “דרך הענווה האמיתית היא לכבד גם את עצמו במידה הראויה”. אנשים רבים” מרוב אהבתם העצמית אינם רואים את חסרונות עצמם וממילא אינם רואים את מעלות חבריהם. “אבל העניו רואה את עצמו מכובד מצד צלם אלוקים אשר בו… ומוכן לראות גם את חסרונותיו בלא שום משוי פנים”. כאשר הוא מכבד את עצמו הוא מכוון שעל-ידי כך הוא יכבד את האחר” כי הכבוד שאדם מקבל מאדם מכובד הוא גדול מכבוד שהוא מקבל מאדם פשוט. לכן יצא הלל לקראתו עטוף כלומר בהופעה מכובדת” ובזה הראה שהוא מכבד את השואל.
הלל פונה לשואל ואומר לו “בני מה תבקש”” לומד מכך הרב” ש”מתנאי הענווה שיחובר עמה הכבוד לזולתו… וגמר התכלית שתחובר עמו אהבה” והאהבה שמתחברת עם הכבוד תביא לידי מעשה”. לכן אחרי שהלל מתעטף לכבודו הוא קורא לו בני “להורות שיחוש אליו אהבה טבעית כאהבת אב לבנו”” ואחר-כך הוא שואל אותו מה תבקש” שמוכן לעשות את כל מבוקשו. נמצאנו למדים שענווה באה מתוך כבוד לזולת” ראיית חסרונותיו של האדם עצמו” וראיית יתרונותיו של הזולת.
רבינו הרצי”ה היה מלמד שמעל הענווה במובן החברתי כלפי הבריות” מתנשאת הענווה כלפי ריבונו-של-עולם” “ענוה כלפי ה’ היא הכרה שרבש”ע הוא מקור הכל” שורש הכל” כל מה שיש לנו” אינו שלנו” אלא בא מריבונו-של-עולם ואין לנו להתגאות בו”. והיה מזכיר הרצי”ה את דברי ריה”ל שהגדיר זאת בארבע מילים”” הכל ממנו (מה’) ולא ממנו (מאיתנו).
יסוד גדול זה חייב ללוות את כל אורחות חיינו וחיי ילדינו. הידיעה שהכל ממנו ולא ממנו” תהיה לנו לעזר בכל מה שאנו פועלים לקידום הגאולה. ולעתים” כשרואים שלמרות כל מאמצינו אין הדברים מסתדרים כפי מה שרצינו” צריך אז בענווה גדולה להבין שבעל הבירה מכוון את הדברים אחרת וזהו רצונו וכבודו.
ובכל אורחות חיינו הפרטיים” ענווה עוזרת להכיל” לקבל את השונה” לקבל דרך שונה בעבודת ה’ של ילדינו בשמחה. והילדים ילמדו מכך לכבד את חבריהם” לא לזלזל” להעריך אותם” ומתוך כך יגיעו לאהבה וחברות אמת. ומזה יבואו לבניין הבית שלהם בדרך נכונה” כי הענווה בבניין הבית היא יסוד עצום שמביא את בני הזוג להערכה הדדית” ומתוך כך לאהבה ואחווה ושלום ורעות.