פרשת: צו | הדלקת נרות: 18:16 | הבדלה: 19:34 (ירושלים) 

דף הבית > > פורים

פורים

טוב. היה רשע בשם המן שניסה להרוג את כל היהודים ולא הצליח; אז מה? כל ההיסטוריה היהודית מלאה בצוררים שניסו להרוג אותנו; אז כל יום יהיה פורים? חכמי ישראל מספרים לנו כי המאבק בין מרדכי להמן היה יותר ממאבק על קיומו של מיעוט אתני בממלכה הפרסית; היה כאן מאבק על ירושלים.

הסיפור שכולנו מכירים מהגן הוא פשוט: בימי המלך אחשורוש ניסה אחד מן השרים בשם המן להוביל מהלך של ג’נוסייד כלפי העם היהודי. אבל בזכות המלכה אסתר שהיתה יהודייה פלוס דודהּ מרדכי” הסיפור “התהפך” והסתיים במותו של המן. מאז כל שנה אנו חוגגים וקוראים את מגילת אסתר” וכזכר “למהפך” שהיה אנו מתחפשים ושותים אלכוהול.
מבט מעמיק יותר על דברי חכמים בנוגע לפורים מלמד אותנו על מאבק גדול הרבה יותר מתחת לפני השטח. סיפור פורים מגיע בנקודת זמן רגישה בהיסטוריה היהודית. לאחר חורבן בית המקדש הראשון מוגלֶה עם ישראל לבבל ושם נכבש” יחד עם כל האימפריה הבבלית” בידי מלכות פרס. כורש” מלך פרס הראשון” נותן רשות ליהודים לשוב לארץ ישראל ולבנות את בית המקדש. רק מעטים מנצלים את ההזדמנות” וקבוצה קטנה (בראשותו של מנהיג בשם זרובבל) שבה לארץ ונתקלת בתושבים מקומיים” שניצלו את הגלות הזמנית של עם ישראל והשתלטו בינתיים על השטחים (מזכיר משהו?). חלק מהמאבק של אותם תושבים מקומיים היה בשליחת קובלנה למלך פרס שהתחלף בינתיים – וכעת הוא אחשורוש – כי היהודים בירושלים מתכוונים למרוד בו. אחשורוש מאמין לעלילה ועוצר את בניית בית המקדש. חכמי ישראל מספרים לנו שמוביל המאבק כנגד בניית בית המקדש היה מיודענו המן” והמתח בינו לבין מרדכי” ממנהיגי היישוב היהודי בפרס” היה סביב הרקע הזה. כך נכתב בתלמוד במסכת מגילה (יא” ע”א): “‘אחשורוש… בתחלת מלכותו כתבו שטנה על יושבי יהודה וירושלים”; ומוסיף המדרש: “‘ויהי בימי אחשורוש’: באו לבנות בית המקדש ועמד עליהם המן הרשע ומשם ירד כנגדו מרדכי בשביל שיבנה בית המקדש… מרדכי ירד בשביל שיבנה בית המקדש בימיו והמן ירד בשביל שיבטל בנין בית המקדש (פנים אחרים” א). בסופו של המאבק המפותל הזה” נתלה המן” ואילו דריוש” בנם של אחשורוש ואסתר” נותן היתר מחודש לבניית בית המקדש וירושלים.
במילים אחרות” חג הפורים נקבע לא רק בגלל הצלה מגזירה זו או אחרת שאיימה על היהודים באותה תקופה” אלא כזכר לתחילת תהליך שיבת ציון של ימי הבית השני. כדוגמת חג החנוכה” שאף הוא נקבע כזכר לכינון הממלכה הישראלית לאחר מאות שנות חוסר ריבונות” כך גם חג פורים נקבע לדורות כי הוא מבשר את הגאולה שהחלה להפציע באותה תקופה בשיבת האומה לארצה. הקו החורז בין המועדים של עם ישראל הוא הרצון לחבר בין העולמות” בין חומר לרוח. עם ישראל אינו נותר בארצות נכר” בתרבות רוחנית מופשטת” אלא שב לארצו ומקדש את המציאות הממלכתית-מדינית.
בחג הפורים” שהוא המייצג המובהק של הרעיון הזה” קבעו חכמים ארבע מצוות המבטאות את הרעיון שהגוף הישראלי – הפרטי והלאומי – הוא קדוש במהותו. במצוות הללו אנו חושפים את הרובד המצוי מתחת למעטפת החיצונית של הגוף: א) משתה ושמחה – המצווה המרכזית בחג הפורים היא סעודה” המלווה כידוע גם באלכוהול. הרעיון הוא שבחג אנו מדגישים שאין לנו כוונה להתעלם מן הגוף” אלא לחשוף את הפנימיות הטמונה בבשר. דבר הנעשה” בין השאר” באמצעות שתיית יין” הגורם לפנימיותו של האדם להיחשף (אגב” המצווה היא לא להתקרחן לחלוטין אלא רק להתבסם מעט). ב) משלוח מנות – שולחים שני מאכלים (מינימום של סעודה) לחבר אחד לפחות. בחג הפורים אנו מרבים אהבה בעם ישראל” מגבשים את הדבק הלאומי. בחג” שבו נחשפת הקדושה הטמונה בבשר” מסתבר שכל היהודים הם טהורים בפנימיותם” והאהבה אליהם פורצת החוצה. ג) מתנות לאביונים – על אותו משקל של גיבוש לאומי חברתי” מרבים צדקה בחג הפורים (מתנה אחת לשני עניים לפחות) כדי לאפשר לכל יהודי לשמוח. ד) קוראים את המגילה. קריאת מגילת אסתר מספרת לנו כל שנה את הסיפור המכונן של חג הפורים: מציאות חשוכה שנדמית כהולכת לאבדון אולם בסוף מתבררת ב”נהפוך הוא” – הרע הוביל לטוב” והגזירה הובילה לתשועה גדולה.
נתון נוסף המוזכר בנוגע לפורים” הוא קבלת תורה מחודשת. התלמוד במסכת שבת (פח” ע”א) כותב: “הדור קבלוה (שוב קבלו) בימי אחשורוש”; עם ישראל” דווקא בגלל השיבה לארצו וקידוש המציאות המדינית” מקבל על עצמו מחדש את התורה” שתפקידה להדריך אותנו בניהול העולם הזה מתוך קדושה; קבלה נפשית שתבוא לידי ביטוי בפיתוחה של התורה שבעל-פה” שמבחינה היסטורית מתחיל להתבסס מאותה תקופה ואילך.
אגב” גם המנהג להתחפש בפורים הוא חלק מחשיפת הפנימיות. כל השנה אנו עוטים מסכה והנה פעם אחת אנו יכולים להיות מה שאנחנו באמת; להראות למה אנו שואפים בפנימיותינו כל השנה כולה. יוצא מכאן שתחפושות כדוגמת כהן גדול” רופא או אסטרונאוט – הן מוצלחות מאוד; תחפושות של נינג’ה” ערפד או זומבי – פחות…

מתוך הספר ‘עיין ערך יהדות’ שיצא בקרוב בהוצאת ידיעות אחרונות.

כתיבת תגובה

האימייל לא יוצג באתר. שדות החובה מסומנים *

חדשים מהרב

האושפיזין – לחג הסוכות | הרב חגי לונדין
פחות זעם , יותר רחמים | הרב חגי לונדין | חודש אלול והתשובה
איפה היה אלוקים בשואה? | הרב חגי לונדין
Shape-2
הצד השני של התורה | הרב חגי לונדין | פרשה של הנפש – דברים
לחשוב בקווים ארוכים – מדריך לאופטימיות ברגעי משבר | הרב חגי לונדין
Shape-2
הצד השני של התורה | הרב חגי לונדין | פרשה של הנפש – דברים
סדר הווידוי ליום הכיפורים | הרב חגי לונדין
Shape-2
וידוי יום הכיפורים הרב לונדין
פרשת פנחס- יציבות בשעת משבר
Shape-2
machon
שובם של הפחדים
Shape-2
machon
על מרגלים ומעפילים
Shape-2
פריים מיקוד הרב לונדין סופי
להתנשא מעל האכזבות
Shape-2
הרב לונדין
מעט סדר בבלאגן
Shape-2
machon
הרב חגי לונדין: הכל בגלל ירושלים
Shape-2
jerusalem-E9VJ9FX

הרשמה חינם
דרך חשבונך בגוגל יתן לך:

  1. דף בית מותאם עם רבנים וסדרות מועדפים
  2. היסטוריית צפיות וחזרה למיקום אחרון שצפית
  3. הורדת וידאו ושיפורים אינטראקטיביים בנגן
  4. ועוד הטבות מתפתחות בהמשך השדרוג של הערוץ!
דילוג לתוכן