להשיב את האוהל אל המחנה

משה רבינו התרחק ממחנה ישראל אחרי שקיבל את הלוחות השניים ביום הכיפורים" עד הקמת המשכן בראש חודש ניסן" ככתוב "ומשה יקח את האהל ונטה לו מחוץ למחנה הרחק מן המחנה וקרא לו אהל מועד" והיה כל מבקש ד' יצא אל אוהל מועד אשר מחוץ למחנה" (שמות לג" ז). זאת עשה בעקבות חטא העגל. אבל הקב"ה דבר אתו כאשר ידבר איש אל רעהו ושכנע אותו לשוב למחנה" ככתוב "וידבר ד' אל משה פנים אל פנים כאשר ידבר איש אל רעהו ושב אל המחנה" (שמות לג יא). על מה ולמה דיבר השי"ת עם משה? אומרים חז"ל "אמר לו הקב"ה למשה" עכשיו יאמרו הרב בכעס והתלמיד בכעס" ישראל מה תהא עליה?" (ברכות סג ב)" ורש"י מבאר: אם כן מי יקרבם?
ואכן משה רבינו משיב את אהלו למחנה להנהיג את ישראל בתוך המחנה ולא מחוץ למחנה. ומקרב את ישראל לאבינו שבשמים.
נכון לעכשיו" כשם שמשה רבינו השיב את אהלו למחנה ישראל וקירב את האומה לאבינו שבשמים" חיזק את רוחה למרות המשברים שעברו" כך גם בדורנו יש לשוב ולהשיב את התורה" את לומדיה ומלמדיה" למחנה ישראל. התורה היא נחלתו של כל עם ישראל ככתוב "תורה צוה לנו משה מורשה קהילת יעקב". כל עם ישראל צריך ללמוד תורה שהיא חיינו ואורך ימינו. משבר הזהות" ההידרדרות המוסרית הערכית והרוחנית כתוצאה מהתרחקות מהשורשים שלנו ומתורתנו הקדושה" דורש תיקון" והתיקון יבוא על ידי שיבה והשבת התורה לרבבות עמך בית ישראל על ידי גדולי תלמידי החכמים והרבנים שירביצו תורה ברבים" ועל ידי הנחלת החינוך היהודי התורני לילדי ישראל מתוך הסכמה וברצון בכל מקום שהם" באהבה ובאמונה.
בציפייה לישועה השלמה