אין שלם מלב שבור הוא הפתגם המפורסם ביותר של רבי מנחם מנדל מקוצק” האדמו”ר המהפכן” שהשבוע מלאו 159 שנה לפטירתו. הוא היה אחד המיוחדים והחריפים שבין גדולי החסידות” ולמרות שעוד בחייו ביער את כל כתביו ולא השאיר אחריו שום ספר” נותרה לנו ממנו ירושה יקרה מפז בדמות משפטים קצרים אך חדים כתער המטלטלים את לב שומעם. הוא שנא את הבינוניות ותבע מחסידיו לבקש את האמת באופן חסר פשרות” “על האמת לנקר במוח”” כך אמר” “כמו היתוש במוחו של טיטוס”. את הפסוק “מדבר שקר תרחק” הסביר שהדבר היחיד שהתורה מזהירה להתרחק ממנו לגמרי” הוא השקר.
הרבי מקוצק היה אישיות נדירה ויוצאת דופן ולחסידות לא היה עוד המשך אחריו” אך הרוח החריפה והבלתי מתפשרת שלו השפיעה על הרבה מהחסידויות האחרות עד היום.
ביום כ”ב שבט עצם רבי מנחם מנדל את עיניו ועבר אל המקום אליו נכסף כל חייו – עולם ‘האמת’. מאוכזב שתוכניותיו האדירות טרם יצאו אל הפועל והשגרה והבינוניות מכרסמות בכל. אך אולי דווקא האמירה המפורסמת ביותר שלו מעידה שהגיע לשלמות הגדולה ביותר – “אין דבר שלם יותר מלב שבור”.
—————————————-
מאמרותיו:
* רגילים הם בני אדם להתבונן בשמים ולתהות על המתרחש שם. מוטב שיתבוננו בקרבם” לראות את שמתרחש כאן.
* לעולם לא הייתי רוצה לעבוד אלוהים שדרכיו מובנות לשכלו של כל ילוד אישה.
* “לא תגנוב” זה קודם כל לא לגנוב את דעת עצמך…
* * כלל זה יהא נקוט בידך: מי שאינו רואה את ‘המקום’ בכל מקום” אינו רואהו בשום מקום.
* “ואנשי קודש תהיו לי” – מלאכים יש לקב”ה די והותר. הוא רוצה אנשים” בשר ודם קרוצי חומר” שהקודש מופיע בתוכם.
* מה לו ליהודי שיהא זועק לה'” כי ירחם על ישראל ויביא את המשיח. מוטב שיזעק לישראל שירחמו על ה’ ויחפצו במשיח.
* מוחו של אדם הוא היכל הקודש” קודש הקודשים. והמהרהר הרהור רע או חושב מחשבה זרה – כלום אינו מעמיד צלם בהיכל?!
* המוות – אינו ולא כלום. משל לאדם העובר מדירה לדירה. אלא שהפיקח בוחר לו דירה נאה מן הראשונה.
* “כי בשמחה תצאו” – יפה השמחה” שבכוחה ניתן להיחלץ מהצרות כולן.
* אדם בישראל צריך שיהיו לו שני כיסים להשתמש בהם בעת הצורך: בכיס האחד – “בשבילי נברא העולם”” ובכיס השני – “ואנוכי עפר ואפר”.
* עיקר החטא – לא במה שחטא האדם אלא בכך שיכול לעשות תשובה בכל רגע ורגע ואינו שב. וחטא זה” גדול מהעבירה עצמה.
שנזכה לצעוד בעקבותיו בדרך האמת” וזכותו תעמוד לכל ישראל. אמן.
תודה לאור גולדשטיין (“קרוב אליך”) ולסופר שמחה רז (“כוכב השחר”)