משנכנס אב- מרבים באהבה (א’)

חשבתי לתומי” שנושא האהבה ידוע ונדוש כל כך” שממש מיותר לכתוב עליו. כמעט בכל פגישת ייעוץ” אני מגלה את ההפך הגמור. לכן אני מנצלת את ההזדמנות בחודש אב” להעיר (מתרדמה) ולהאיר את הנושא ” לכל מי שעדיין לא יודע כיצד להגיע לאהבה” שכל כך מייחל לה. מתפללת שכל שינוי לטובה שיתהווה בין בני זוג בעקבות המאמר” יקדם את בניין ביתם ובעקבותיו את בניין המקדש החרב” בינתיים.
האהבה היא משוש חייו של כל אדם. היא חמצן החיים. על-כן חיים ללא אהבה אינם חיים. האהבה מקיפה את כל מערכות חייו של אדם” מרגע הלידה ועד המוות.
אדם רוצה וצריך להרגיש אוהב ואהוב ע”י הסובבים אותו. אלה שתי תנועות של קבלה ונתינה שמשלימות זו את זו ואי אפשר לזו ללא זו.
המצרך ההכרחי והיקר הזה” הוא מצרך נרכש. זה סוג של חמצן שלא ניתן לקבלו בחינם” מעת עומדנו על דעתנו כתורמים ונתרמים. הוא ניתן בחינם” לילדים מהוריהם. האהבה נעשית הכרחית ואפילו קריטית לאיכות חיים” ככל שהמעגל האנושי מצטמצם” ממעגל חברתי כללי כמו: מקום מגורים” עבודה” שכנות” משפחה מורחבת ועד הורים וילדים ובעיקר” בין איש לאשתו.
הרצון הבסיסי והחיוני לקרבה משמעותית רגשית בין איש ואשה” הנובע מרצון הנשמה” מוליד חלומות ושאיפות לתחושת אהבה עמוקה ונצחית. האושר העילאי הזה” נובע מהתקוות הגדולות בנישואין. יש צורך לחיות ו/או ללמוד” כדי להגיע לכך.
ישנם זוגות” שלמדו מדוגמא אישית זוגית של הוריהם והוסיפו לימוד ואימון מיוחד של הדרכה אישית לקראת נישואיהם” כך שהפנימו כיצד להגיע לאהבה. זוגות נוספים” שלא שפר מזלם לקבל דוגמא אישית” למדו לפני הנישואין מתוקף אחריותם. לעומתם יש זוגות שלא זכו לא לדוגמא זוגית ולא ללמידה והם מאוהבים (בפנטזיה שלהם). הם בטוחים שבכוחו של הרגש לשאת כל קושי ולהם “זה לא יקרה”. עובדה- הם בעננים. לכן “מיותר” ללמוד כי נראה להם” שכבר הגיעו לאהבה. אלה זוגות” שנכנסים לנישואין ומתחילים למעט באהבה” כי אין בסיס לאהבתם.
לכולם יש רצון וצורך אמיתיים לחיות בנישואין באהבה. אז איך זה שהמציאות מוכיחה שדווקא משנכנסים לנישואין” יש כאלה שמתחילים מלחמות וממילא האהבה נעלמת כלא הייתה ואפילו יוצרים שנאה עמוקה? כי כחוט השערה מפריד בין אהבה לשנאה וכגודל הרצון להרגיש אהבה” כן עומק השנאה. “איכה יועם זהב…?” (איכה)
בחדר הייעוץ” נפגשים עם זוגות במצבים אבסורדיים: נלחמים זה בזה בשצף קצף כדי לקבל…אהבה. או בני זוג שמתנתקים בשקט זה מזה כדי… להתחבר. כאלה המאמינים בלב שלם שזו הדרך ואינם מבינים את התוצאות המרות של פעולותיהם.
מכיוון שהכוונות טובות אך המעשים אינם רצויים” נראה לי שחסרה מודעות” מה עלול להפעיל אותם בניגוד לכוונותיהם. אתייחס הפעם לאחד מהגורמים: האגו.
כיצד נראית “אהבה” בשירות האגו?
” אהבת עצמי – זו גישת חיים” שבן/בת הזוג” נועד למלא את מבוקשי. אלא שכאשר כל אחד מצפה לקבל” נוצרים מבחנים מי נתן למי… עולות דרישות זה מזה… מגיעות האכזבות… האווירה מתוחה והכעס עולה. כך ששניהם נראים כשני אויבים שרוצים בכוח הזרוע להשיג… אהבה.
” אהבה על תנאי – אם אעניק” זה בתנאי שאקבל. “אני לא פרייאר”- ההתניה יוצרת אהבה אינטרסנטית. אהבת הקבלה ולא אהבת האדם.
” הצדק האישי – “אין צורת מחשבה נוספת חוץ מצורת המחשבה שלי”. “לכן כמו שאני רואה את המציאות” כך צריך להיות ואם היא תקשיב לי” אז תהיה בינינו אהבה”. לכן אם למשל” נדמה לו שלא איכפת לה ממנו” אז מבחינתו זה נכון והוא יכול למצוא לכך הוכחות לפי פרשנותו. או שנראה לה שהוא לא מכבד אותה וגם לה יש הוכחות משלה. התוצאה בד”כ אלימה: יש להם “זכות” לכפות את רצונם. או ע”י התקפות והשמצות” או בדרך “אינטליגנטית” כביכול” שלא לשתף פעולה ולהתנתק” או ע”י שפת גוף שלילית כלפי בן הזוג.
ההיגיון הבסיסי מבין” שאי אפשר לקבל רכות של אהבה בכוח. למרות זאת” היגיון זה חסר כל כך באווירה הכללית הציבורית. אז כיצד משיגים אהבת אמת (משוחררת מאגו)” שכולם כל כך מייחלים לה? על כך נקרא בעז”ה בשבוע הבא.