בימי בין המצרים בין י”ז בתמוז לתשעה באב” נוהגים בני ישראל מנהגי אבלות מפני הדברים הרעים שאירעו לישראל בימים הללו. בי”ז בתמוז התרגשו על עם ישראל חמש צרות: נשתברו הלוחות בחטא העגל” בוטל קרבן התמיד בבית ראשון” הובקעה חומת ירושלים בבית שני” נשרפה התורה על ידי אפוסטומוס הרשע והועמד צלם בהיכל. בתשעה באב חרבו בית ראשון ובית שני” ונגזר על אבותינו במדבר שלא ייכנסו לארץ ישראל” נלכדה העיר ביתר ונרצחו אלפים ורבבות על ידי הרומאים. וביום זה” המועד לפורענות” חרשו את ההיכל וסביביו (הר הבית) וקוים מה שנאמר “ציון שדה תיחרש”.
בימים הללו יש “לעורר את הלבבות” לפקח על דרכי התשובה” ותהי זאת זכרון למעשינו הרעים” ומעשה אבותינו שהיו כמעשינו עתה” עד שגרם להם ולנו אותן הצרות. ובזכרון הדברים האלה נשוב להיטיב… ולכן חייב כל איש לשום אל לבו באותן הימים ולפשפש במעשיו ולשוב מהן” (קיצור שו”ע” קכא א).
נכון לעכשיו עלינו לעשות לא רק חשבון נפש פרטי אלא גם לאומי ביחסנו לעם ישראל” לתורת ישראל ולארץ ישראל.
ביחסנו לעם ישראל – עלינו לשוב אל עצמנו” ללמוד ולהכיר” להתוודע ולהודיע – מה אנו” מה ייחודנו” מה סגולתנו. אין אנו ככל העמים ח”ו” אדרבא נבדלים אנו מהם” אנו ממלכת כהנים וגוי קדוש שתפקידנו הקוסמופוליטי ההיסטורי להאיר לעולם ולהיטיב עם האנושות כפי שכבר הובטח לאברהם אבינו “ואעשך לגוי גדול והיה ברכה ונברכו בך כל משפחות האדמה”. “הרי אנו מעולים וגדולים מאד מכל עם. אם נדע את גדולתנו אז יודעים אנו את עצמנו” ואם נשכח את גדלנו אנו שוכחים את עצמנו ועם שישכח את עצמו בוודאי הוא קטן ושפל… ושכחת עצמנו היא שכחת גדולתנו” (הרב קוק ” אורות נה).
ביחסנו לתורת ישראל – כבר נאמר “בכל יום בת קול יוצאת מהר חורב ומכרזת ואומרת: אוי להם לבריות מעלבונה של תורה” (פרקי אבות ו ב). עלינו לעסוק בתורה ולתת לה את הכבוד הראוי” ונעסוק בה מתוך יראה הרי “כשמשימים אליה לב הלא מוצאים בה הכל” כל חמדה וכל תפארה” (אורות התשובה ד” ט). תורתנו הקדושה היא תורת חיים לנו ולעולם כולו כנאמר “חיי עולם נתן בתוכנו”. עלינו” כאומה” לשוב ולהשיב את עצמנו ואת ילדינו ללמוד תורה באהבה ומתוך כך נזכה ללב חדש ורוח חדשה בעם הקם לתחייה בציון.
ביחסנו לארץ ישראל – עלינו להסיר מעלינו את המחשבה המוטעית מיסודה” שארץ ישראל היא רק אמצעי להשגת מטרות קיומיות כמו ביטחון” כלכלה ואפילו מטרות רוחניות ודתיות. ארץ ישראל איננה קניין חיצוני לאומה.”ארץ ישראל היא חטיבה עצמותית קשורה בקשר חיים עם האומה” חבוקה בסגולות פנימיות עם עצמותה” (הרב קוק זצ”ל אורות ט). ארץ ישראל” היא לא נושא למשא ומתן” ולא ניתנת להימסר לאף עם ואדם בעולם ח”ו. כשם שאין מוותרים על החיים כך אין ואסור לוותר על ארץ חיינו ואפילו לא על מילימטר אחד ממנה. לצערנו המנהיגות הפוליטית העכשווית וחלקים בציבור” יש להם חולשת הדעת” חולשת האמונה” שהביאו אותם לרפיון ולשפל חסר תקדים ביחסם לארץ ישראל המתבטא בתוכנית התנתקות היהודים מארצנו והקמת מדינה לערבים השואפים לחיסולנו” לא יקום ולא יהיה.
ומתוך שנעשה תשובה לאומית ופרטית ביחס לעם לתורה ולארץ” נזכה שימים אלו יהפכו מימים של אבל וצער לימים של ששון ושמחה. כדברי הנביא “צום הרביעי וצום החמישי וצום השביעי וצום העשירי יהיה לבית יהודה לששון ולשמחה ולמועדים טובים והאמת והשלום אהבו” (זכריה ח” יט).







