הַפְּלִשְׁתִּים מוֹשְׁלִים – מְגִלַּת שָׁאוּל 2

אֲנִי נַעַר מְאֹד מְאֻשָּׁר. חַי לְצַד אֲבִי הַצַּדִּיק וְאִמִּי הַצַּדֶּקֶת.
אֲנִי רוֹעֵה צֹאן וּבָקָר” מִקְצוֹעַ אָהוּב עָלַי מְאֹד. מִקְצוֹעַ שֶׁמַּשְׁאִיר לִי זְמַן לְלִמּוּד” לְהִתְבּוֹנְנוּת” לִתְפִלָּה. אֲנִי מוֹצֵא זְמַן רָב מְאֹד לְלִמּוּד תּוֹרָה.
דָּבָר אֶחָד מַדְרִיךְ אֶת מְנוּחָתִי: מַצָּבוֹ שֶׁל עַם יִשְׂרָאֵל “כִּי מוֹשְׁלִים בָּנוּ פְּלִשְׁתִּים”[1]. זֶה נוֹרָא. אָנוּ מְיֹעָדִים עַל פִּי ד’ לִהְיוֹת מַמְלֶכֶת כֹּהֲנִים וְגוֹי קָדוֹשׁ” וְאוֹתָם אֲנָשִׁים בְּזוּיִים שׁוֹלְטִים עַל אַרְצֵנוּ” וְלָנוּ יֵשׁ רַק אִיֵּי הִתְיַשְּׁבוּת קְטַנִּים” בָּהֶם אָנוּ חַיִּים.
בָּרוּךְ הַשֵּׁם קָם גִּבּוֹר יִשְׂרָאֵל שֶׁ”הֵחֵל לְהוֹשִׁיעַ אֶת יִשְׂרָאֵל”[2]” שִׁמְשׁוֹן. הוּא הִכָּה בָּהֶם לְלֹא רַחֵם” בְּעֹז וּבִגְבוּרָה כָּל חַיָּיו” וּבְמוֹתוֹ הוּא הֵמִית יוֹתֵר פְּלִשְׁתִּים מֵאֲשֶׁר בְּכָל חַיָּיו [3]. אֵיזֶה גִּבּוֹר ! הִפִּיל מוֹרָא עַל הַפְּלִשְׁתִּים וּמֵאָז יֵשׁ שֶׁקֶט יַחֲסִי.
אֲנִי לֹא מְזַלְזֵל חֲלִילָהּ בְּמָה שֶׁעָשָׂה וְהִשִּׂיג” אַךְ אֵינִי מִסְתַּפֵּק בַּזֶּה. אָנוּ צְרִיכִים מַמְלָכָה מִשֶּׁלָּנוּ” מַלְכוּת יִשְׂרָאֵל אֲמִתִּית.
וַדַּאי תִּשְׁאֲלוּ אוֹתִי: אֵיךְ? -אֵינִי יוֹדֵעַ” בֶּאֱמֶת אֵינִי יוֹדֵעַ. אַךְ זֶה מַטְרִיד אוֹתִי.
טוֹב. אַמְשִׁיךְ לְתַקֵּן מִדּוֹתַי” לְהוֹסִיף יִרְאַת שָׁמַיִם” וּלְהִתְעַמֵּק בַּתּוֹרָה. וּבַסּוֹף ד’ יָאִיר עֵינֵינוּ” יָאִיר עֵינַי.
——————–
1. שופטים טו יא.
2. שם יג ה.
3. שם טז ה.