אינני מבין איך עלי לנהוג עם ילדי בן העשר בנושא גבולות וסמכות… מזה מספר שבועות הוא מתחצף אלי” ובעלי טוען שאין הקול שלו נשמע… מה עלי לעשות בנידון?
להלן 12 תנאים להשבת הסמכות ההורית:
1. יצירת חיבור. יש להרבות במחמאות” בחיבוקים” בחוויות חיוביות משותפות. בראש ובראשונה יש לערוך שינוי בתפיסה של ההורה” כדי לראות בילד את הטוב הקיים בו. כי הרי זהו התנאי להשבת הסמכות” היות שבגיל זה לא ניתן לשים גבול אלא מתוך יצירה של מרחב בלתי מוגבל של אהבה אין סופית.
2. תיאום בין ההורים. מאחר שהילד הוא האחד המאחד בין ההורים” תצטרכו לתאם ביניכם: מהו הקו האדום” ומהי התוצאה הטבעית של המעשה הרע. אפשר אף לכתוב סולם תגובות” ובו לכל התנהגות – תגובה מתואמת.
3. הדרגה. החזרת הסמכות הנה תופעה הדרגתית” וביכולתם של שני הצדדים להקל על השינוי” עד שמתהווה תהליך כמעט טבעי. כמו כן” לכל ילד גבול אחר המוצב לפי טבעו” טבעו של ההורה וחכמתו כמחנך. לכן חשוב לא לעסוק בהדבקות של עיקרון נלמד” אלא לאפשר לו לצאת באופן טבעי מתוך תוכנו.
4. אין עונש! העונש הוא חיתוך הכוחות של הילד” וממילא הוא מותיר אווירה של טינה ושנאה. תחת זאת קיימת תוצאה טבעית של מעשה שלילי: “הרמת יד על אחותך” תיגש לחדר ותחשוב על המעשה שלך כמה דקות”. התוצאה הטבעית תהיה מותאמת לגילו של הילד. עם הנער לדוגמה” יהיה ניתן לדבר על כך שהוא כעס ושבר את הגיטרה ולכן עליו לעבוד כדי לשלם עבור גיטרה חדשה… מתוך שיחה הגיונית ולא שיפוטית.
5. זהירות מתוויות. יש להפריד בין המעשה השלילי ובין המהות הטובה של הילד. הילד איננו ‘שקרן’ אלא ‘משקר'” הוא אינו ‘חוצפן’ אלא ‘מתנהג בחוצפה’. הבלבול בין המהות הפנימית והממד החיצוני גורם להדבקת תוויות” וקשה יהיה לילד להיפרד מהן בהמשך חייו.
6. דיבור נינוח. “דברי חכמים בנחת נשמעים”. כלומר הצבת הגבול אינה קשורה לצעקות או להרמת יד. המכות אינן מחנכות כלל. להפך” הן גורמות כעס” ערך עצמי נמוך ובהמשך אלימות מילולית” חוצפה” או אפילו תוקפנות פיזית מצד הילד.
7. שיקול דעת. לפעמים יש צורך בהעלמת עין” כלומר אף שהילד “עבר על החוק”” ההורה מבין שעדיף להתעלם” כי כך הילד יחזור לטוב הנשמתי שבו. לפעמים להפך” יש צורך “לעשות הצגה גדולה” בתגובה למעשה רע” כדי שהילד יבין את חומרת המעשה” כמו לדוגמה כשילד עושה דבר מסוכן לעצמו או לחברו. אז על ההורה להעמיד פנים כאילו הוא כועס באמת. אולם גם אז הילד אינו חש שההורה שונא אותו או מנתק קשר עמו” ולכן השמת הגבול אינה משאירה רושם שלילי מדי.
8. יראה וכבוד. יש הבדל מהותי בין האב והאם. הרי ידוע שהילד ירא יותר מאביו ומכבד יותר את אמו. על כן” על האב לנסות לעורר בעיקר את בחינת היראה בלב הילד” יראה מלשון ‘ראיה'” לראות את הבחינות השונות לפי ערכן הפנימי. האב יעבוד על הסמכות דרך עוררות היראה” והאם על ידי עוררות הכבוד.
9. סלידה מהרע. עיקר עבודת הסמכות קשורה בהבנה הברורה שאינני שלם עם המעשה הנורא שנעשה. אי אפשר לייצג עמדה נפשית בלא בהירות ודבקות במטרה. כשאהיה משוכנע שמדובר בנושא חשוב ביותר” אוכל לשים גבול.
10. דוגמה אישית. כאשר אנו מציבים לעצמנו גבולות ופועלים לפיהם” הדבר פועל ישירות על נפש הילד.
11. אל ייאוש. לפעמים הצבת הגבולות מצריכה תהליך ארוך. העיקר הוא להתמיד באותו כיוון” ולפעמים נדרש זמן רב.
12. עשה טוב וסור מרע. חשוב לדעת: תמיד יש להעדיף הסרת פרס שהובטח בעבר או העדר חוויה טובה שהייתה אמורה להיות” במקום גבול שלילי.
בתקווה שתצליחי לעצב לילדך את אישיותו על ידי גבולות” כי הם חלק נכבד מהחינוך… אך מתוך אהבה ואמונה בנשמה היקרה שה’ נטע בו.
