כפי שאמרנו” הקבוצה הראשונה כוללת ארבעה-חמישה דברים” שעוסקים בצד הטכני מעשי של הלימוד. אולם הלימוד אינו מתבטא סתם באמירת מילים” הלימוד מצריך הבנה שכלית של מדע התורה – בינה. לימוד תורה הוא עבודת ד’ שבשכל” כמובן” בשכל המתאים לדברי תורה ולפגישה עם דבר ד’. הבקשה הראשונה בתפילת ‘שמונה עשרה’ היא בקשת “חכמה בינה ודעת” או “בינה דעה והשכל”. הלימוד צריך להתגלות בצד האינטלקטואלי שבאדם. ואכן” רק לאחר שנלמדים הצדדים הפשוטים שבלימוד” ניתן להגיע להעמקה בהבנה ולצדדים פסיכולוגיים נפשיים הקשורים ללב.
המונחים ‘שכל’ ו’בינה’ נושאים תוכן כמעט זהה במילים שונות. אך במשנה יש הדגשה מיוחדת: בינה של הלב. יש אנשים שנטו לעשות חילוק באדם בין שכל לרגש. הם קבעו שהמוח הוא משכן השכל” והלב – כולו רגש. חילוקים אלו נולדו אך ורק בדורות האחרונים” אבל בדורות קדמונים איחדו את הצד השכלי ואת הצד הרגשי. ואכן באמת הלב מאחד את הכל. רגילים” בטעות” לחשוב שהמוח עניינו אינטלקט” והלב עניינו רגש. המוח אכן חשוב מאוד” אך אין לשכוח את הצד השני. נכון שקיימים בירורים שונים בנושא עדיפות השכל או הרגש” אבל הלב הוא יותר מרגש” הלב הוא מרכז החיים.
ההבחנה שהלב הוא רק רגש סתמי אינה מדויקת” כפי שנראה בתפילת שלמה: “ונתת לעבדך לב שומע… להבין” ” וד’ השיב לו: “נתתי לך לב חכם ונבון” . לכן אומר ירמיהו הנביא: “עקֹב הלב מכל ואנֻש הוא” . ככל שדבר הוא יותר גדול” יותר הוא מסובך. הלב אינו פשוט כלל” הוא מרכז מירוץ החיים” מקום החיוניות של האדם החי” ולכן [דווקא מפני גדלותו] הוא מסובך. כאשר יש בו תסבוכת” הרי זו תסבוכת בכל תכונת החיים.
לימוד תורה צריך להופיע בכל צדדי החיים. “והיו הדברים האלה… על לבבך” ” קח אותם וקנה אותם בתוכך” בכל חיוניותך” בכל נפשך ובכל רוחך. כפי שאמרנו” הלב הוא מרכז מירוץ הדם” מרכז חיוניות האדם” ככתוב: “כי הדם הוא הנפש” . במוח גם כן קיימת חיוניות” ושניהם יחד” הלב והמוח” קובעים את שלמות החיים. השכל שנאחז בלב” גדול הוא לאין ערוך מסתם שכל לבד” כיוון שהוא הבנה הכוללת את כל האדם כולו: “כל עצמותי תאמרנה” . זאת הדרגה הלימודית הגבוהה ביותר” לימוד בכל החיוניות שבאדם .