“והתנחלתם את הארץ בגורל למשפחותיכם לרב תרבו את נחלתו ולמעט תמעיט את נחלתו…”
שאלה: האם יש גורל? האם היהדות מאמינה בגורל? האם אפשר לשנות את הגורל? כיצד זה שאין סתירה בין הגורל שנעשה לחלוקת הארץ” לבין הבחירה החופשית של השבטים שבאה לידי ביטוי – ‘לרב תרבו את נחלתו ולמעט תמעיטו את נחלתו’? ובקיצור” האם חלוקת הארץ כמשל לכל חיינו היתה בגורל עליון מלמעלה או בחירה חופשית אנושית מלמטה?
תשובה: יש להבחין בין שני סוגי גורל. א. גורל הטבע ב. גורל ההסטוריה.
גורל הטבע” דהיינו האופי והתכונה שהטביע הקב”ה בטבע” בכל דבר במציאות” מהדומם עד האדם” כאשר לכל דבר מהמציאות תכונות נפש” אישיות כשרונות וכו’. מבחינה זו ודאי שיש גורל. הקב”ה קובע את טבעו של כל טבע” ואותו אי אפשר ואסור לשנות” כי גורל זה הוא ייעודו של אותו דבר” ולמען ביטויו ומימושו – הוא נברא. וכלשון הרב קוק (עין איה שבת ב עמ’ 128 פסקה ק): “יסוד דרך ד’ הסלולה בישראל היא מילוי החובה. התעודה האלוהית היא מקפת את האדם… כיוון שההוויה היא חובה” עבודה ומשמרת” אי אפשר להעלות על הלב כי אם להתפשט בשכלול החיים שבתוך החוג המצויר מהגורל העליון”.
לעומת זאת גורל ההסטוריה” דהיינו” בחירתו החופשית של האדם המטילה עליו ורק עליו” להוציא את כלל כשרונותיו החומריים והרוחניים שבפוטנציאל – מהכוח אל הפועל” ואם הוא לא יעשה זאת אין מי שיעשה זאת במקומו. מבחינה זו ודאי שאין גורל לאדם ובפרט לישראל” וכלשונו של הרב קוק (שם פס’ צט)” “יסוד דעת ה’ הוא שהעולם כולו וכל המאורעות הפרטיים והכלליים הריהו כולו רעיון צדק אחד של החוכמה העליונה… והבחירה הנתונה לאדם להרים את ערכו המוסרי או להשפילו” היא גם כן בחירה נתונה על כללות ופרטיות גורלו”. אם כן גורל הטבע צריך להופיע דרך גורל ההסטוריה או במילים אחרות הקביעה האלהית שמלמעלה למטה המתבטאת באופי שב’כוח'” הנקרא סגולה” מלשון מסוגלות פוטנציאלית” צריכה להופיע דרך בחירתו החופשית של האדם מלמטה למעלה. הבכוח” הפוטנציאל” נמצא בנו כגורל” והביטוי והמימוש המעשי שלהם איננו בשום פנים ואופן גורל אלא מחכה לבחירתנו החופשית החיובית…
וכדבריו המסכמים של הרב קוק (עולת ראיה א שצב): “המין האנושי משתלם” מחיוב חכמתו ית'” במהלך גידול דורות מתוך חיבור יסוד הטבע (גורל) ויסוד הבחירה (הסטוריה). הבחירה היא מיוסדת על יסוד הטבע” ואם לא היסוד הטבעי” שבחסדי השי”ת ששם ביצירה לשכלול העולם” לא היה אפשר לבחירה להתקיים” אמנם תכליתו הוא היסוד הבחירי” שמצד שכלו הוא בוחר ומסתכל במעשיו לעשותם ע”פ היושר והתיקון”.





