חינוך בפרשה – הכרת הטוב

חינוך בפרשה / הרב גדי שר שלום” הרב יורם אליהו
הכרת הטוב
“ויאמר ה’ אל משה אמור אל אהרן קח מטך ונטה ידך על מימי מצרים… והיה דם בכל ארץ מצרים” (שמות ז יט). בפרשה הקודמת אמר ה’ למשה ללכת ולעשות אותות ומופתים לפני פרעה” ומדוע פתאום מצוה ה’ את אהרן ולא את משה להכות את היאור? התשובה היא שמשה צריך להכיר טובה ליאור” אשר הגן עליו כשהוחבא בתיבה” וכך אמרו חכמינו ז”ל: “אמר לו הקדוש ברוך הוא: המים ששמרוך כשהושלכת ליאור” אינו דין שילקו על ידך”.
בדברים אלו באו חז”ל ללמדנו את מידת הכרת הטוב” שנכיר טובה למי שעשה לנו טובה” לא נשיב לו רעה אלא נתאמץ להשיב לו טובה.
והלימוד הוא גדול כי המים דוממים הם” ומובן שלא התכוונו כלל לעזור למשה וברור שאינם מרגישים ומבינים אם יכו אותם. בכל זאת דרכם מלמדת אותנו התורה את מידת הכרת הטוב וכיצד עלינו להתנהג מתוך כך עם בני אדם.
משה נזהר שלא לפגוע אפילו במים הדוממים” מפני שעל ידם באה לו טובה” על אחת כמה וכמה שעלינו להיזהר מאד בכבודו של אדם שהתכוון לעזור לנו. ובמיוחד כשהוא גם מרגיש ומצטער כאשר עושים לו רעה.
וכדי שנפנים מידה זו היטב חוזר הדבר הן במכת הצפרדע שה’ אומר למשה “אמור אל אהרן נטה ידך במטך על הנהרות והעל את הצפרדע”” והדבר נשלש גם במכת הכינים “ויאמר ה’ אל משה אמור אל אהרן נטה מטך והך את עפר הארץ”. כאן מלמדים אותנו חז”ל שה’ ציווה שאהרון יכה ולא משה כיוון שהעפר עשה טובה למשה” ומהי הטובה? העפר הגן על משה כשהרג את המצרי וטמנו בחול. ושוב נשאל” וכי העפר התכוון להגן על משה והרי אינו מרגיש אם יכו אותו” אלא מלמדת התורה שאם אתה מכה אפילו משהו דומם שעשה לך טובה” עלולה מידת הכרת הטוב שבך להיפגם. וכדי ללמד את האדם עד כמה חשובה מידה זו נכפל ונשלש הדבר.
וכך מלמדנו מרן הרב קוק זצ”ל במוסר אביך (עמ’ מ) “הכח של הכרת טובה הוא כח גדול בנפש… ותנועה זו היא מהתנועות היותר חשובות בנפש” ומתך זה בא חיוב הכרת הטובה להמיטיב האמיתי ברוך הוא”. תחילת הכרת הטוב שלנו צריכה להיות למיטיב ב”ה שנותן בנו אמון ומחזיר לנו את נשמתנו בכל יום ומכלכל לנו חיים בחסד ודואג לכל צרכינו. וזאת על ידי “עשיית הטוב והישר בעיני ה’ יתברך”. ומתוך כך עלינו להרגיל עצמנו ולחנך כך את ילדינו להיות מודים ומכירים טובה על כל הטוב שה’ גומל עלינו” בין במישור הכללי בחזרתנו לארצנו ובבניינה קמעא קמעא” והן במישור הפרטי בין אדם לחברו. ידע האדם להכיר טובה על כל הטוב שה’ מרעיף עליו בדאגה לכל צרכיו ויכיר טובה להורים שמשקיעים ועושים הכול שיהיה לו כל מה שהוא צריך” ולמורים ולמחנכים שמוסרים נפשם לקדמו ולהעלותו על הדרך הסלולה. וכך ירכוש מידה טובה ויסודית זו שמביאה “להשלים הכרת טובתו להמיטיב ברוך הוא” (מוסר אביך שם).