למה תניאון?

בקשתם של בני גד ובני ראובן לנחול את עבר הירדן המזרחי” נתקלת בסירובו של משה רבינו – סירוב הנובע מנימוקים שונים – מוסריים” ערכיים” אמוניים ומעשיים. אחת מטענותיו של משה רבינו כלפיהם היא “ולמה תניאון את לב בני ישראל מעבור אל הארץ אשר נתן להם ה’?” (במדבר לב ז). מהו ‘תניאון'” ‘להניא'” ‘הונאה'” וכו’ ומה הקשר לעניינו?
תנועה תנואה ומנוחה
מבאר הרש”ר הירש (בראשית ה ל” במדבר לב ז ועוד) – “תניאון” משורש ‘נוא’ – “נוא מורה על הפסקת תנועה והוא ממוצע בין ‘נוע’- תנועה” ל’נוח’ – מנוחה”.
“‘נוע’ – תנועה בפועל לקראת מטרה” ‘נוח – אותה תנועה הגיעה אל המנוחה” ו’נוא’ – תנועה שהופסקה” ומכאן ‘נא’ – מבושל למחצה (“אל תאכלו ממנו נא” – ביחס לקרבן פסח). ‘הניא’ – עיכב אדם מלהגשים את מחשבתו” והרוצה לשנות את דעת חברו פונה אליו בבקשת נא…”.
אם כן” אנחנו חיים בעולם שבו הוטלה עלינו הזכות (ולא מחובה) להיות שותפים עם א-ל בתיקון הבריאה והבאת העולם לייעודו. אך על מנת לעשות כן” אנו צריכים להיות בתנועה – במחשבותינו” ומכוחה – במעשינו בפועל” על מנת להגשים את מטרותינו-מטרת ה’ המופיעה דרכנו. אך לא פעם לאחר שהתחלנו לנוע” לפעול ולעשות” נכנס החשש ללב עד כדי ייאוש” האם נוכל להמשיך לנוע בתנועה מתמדת עד אשר נגיע אל המטרה המיוחלת” הייעוד הנכסף – עד אשר נגיע את המנוחה? ובאמת לא פעם מתוך חששות פנימיים” חוסר בירור אמונה מוצק ויציב בתוכנו” ומתוך לחצים חיצוניים המופעלים עלינו מסביבנו” אנו נעצרים” מפסיקים את תנועתנו משום שאיננו מאמינים שנוכל באמת להגיע אל ה’מנוחה'” אל תיקון העולם המצופה. העצירה הזו” ההפסקה זו – נקראת ‘להניא’ מלשון ‘הונאה'” ומכאן “למה תניאון?”” ובלשון הרב הירש (שם): “הם (בני גד ובני ראובן) וישראל” עומדים להיכנס לארץ” והנה לפתע הם נעצרים ושוב אין בדעתם להגשים כוונה זו” ועל ידי כך יביאו את העם לידי כך שיימנע מלהגשים את כוונתו המקורית…”
מתנועה לתנואה ומתנואה לתנועה
כאז כן היום” אנו נמצאים בתקופה שבה כוונות מקוריות מתחלפות” מטרות – אידיאלים וערכים מוחלטים – משתנות חדשות לבקרים” כיד המאורעות הטובה או הרעה עלינו. נתחזק באמונתנו” בבהירות דרכנו” נמשיך לנוע קדימה באמת” ונחשוף בכל עמנו את רצונם האמתי לעבור “חלוצים לפני ה’ במלחמה” – להמשיך בתנועתנו המקורית שמכוחה זכינו והגענו למה שהגיענו ה’ עד כה” וממש כמו בני גד ובני ראובן שעברו מתנועה לתנואה אך משה רבינו בחכמתו ובצדקותו החזירם למקורם האמתי – מתנואה לתנועה” עד אשר אמרו בעצמם “לא נשוב אל בתינו עד התנחל בני ישראל איש נחלתו”” נעשה כן גם אנו” ונדע שכל המצבים השונים ה’מניאים’ אותנו ממטרותינו הן בעצם המקפצה ה’מניעה’ אותנו קדימה ובעז”ה נעשה ונצליח עד אשר נגיע אל המנוחה והנחלה בגאולתנו השלמה בבניין עמנו וארצנו ובמרכזו – בית מקדשנו במהרה בימינו אמן.