התשובה אל עצמו

“כִּי הַמִּצְוָה הַזֹּאת אֲשֶׁר אָנֹכִי מְצַוְּךָ הַיּוֹם לֹא נִפְלֵאת הִוא מִמְּךָ וְלֹא רְחֹקָה הִוא. לֹא בַשָּׁמַיִם הִוא לֵאמֹר מִי יַעֲלֶה לָּנוּ הַשָּׁמַיְמָה וְיִקָּחֶהָ לָּנוּ וְיַשְׁמִעֵנוּ אֹתָהּ וְנַעֲשֶׂנָּה. וְלֹא מֵעֵבֶר לַיָּם הִוא לֵאמֹר מִי יַעֲבָר לָנוּ אֶל עֵבֶר הַיָּם וְיִקָּחֶהָ לָּנוּ וְיַשְׁמִעֵנוּ אֹתָהּ וְנַעֲשֶׂנָּה. כִּי קָרוֹב אֵלֶיךָ הַדָּבָר מְאֹד בְּפִיךָ וּבִלְבָבְךָ לַעֲשֹׂתוֹ.”
הרמב”ן ביאר פרשייה זאת על מצוות התשובה. והרי” דבר פלא הוא. וכי חזרה בתשובה עניין קרוב הוא? והלוא אנשים רבים כבולים ברשת יצרם ולא בקלות משם יצאו” וכן בין ההולכים בדרך ה'” שגם להם התשובה שייכת לא פחות” וכי קל לאדם לשנות ממידותיו וממעשיו בקלות” להתגדל לתורת חיים הסולדת מכל קטנות? במבט על מורכבות הנפש” אפשר לומר שלפעמים אכן התשובה נראית בשמים” ומעבר לים” ורחוקה מאוד!
אולם” גם בכתבי הרב קוק זצ”ל מצוי יסוד זה” כי “עיקר הנפילות באות מפני שאינו מאמין בקלותה של תשובה”. ו”כשבאים לשוב בתשובה צריכים לדעת שאין שום מניעה בדבר”. מהי אפוא הסיבה הגורמת לתשובה להיראות כביכול קשה?
סיבת הסיבות היא שהאדם שוכח כי נשמתו אלוהית. אכן אפשר שיאמר זאת בפיו” אך בליבו אינו מאמין באמת בעצמו” בקדושתו הפנימית” באלוהיותו. “קטנות האמונה וריחוקו של אדם מן הקדושה העליונה בא מתוך שאין בידו לרומם את ערך עצמו” עד שיקבע בלבו הרעיון הגדול איך שגדולה אלהית ראויה לו.”4 יהודי שאינו מודע לגדולת מעלתו” ממילא אין חייו מסוגלים לבטא גדולה זו” ונשמתו נותרת ‘בת מלך’ נעלבת” המשועבדת לתכתיבי הגוף” בעלה . אם רק יאמין בטבעו האלוהי” יתאגדו כישרונותיו הרבים לחשוף את אופיו הרוחני” ויוכל לרומם את עצמו.
לימוד זה הוא המפתח לקלות התשובה מאהבה. כאן טמון רז התיישרות הנפש כפי טהרת הנשמה” מתוך הזדהות פנימית הנובעת מתודעת המבנה האלוהי של ה’אני’. כך נעשה “קָרוֹב אֵלֶיךָ הַדָּבָר מְאֹד בְּפִיךָ וּבִלְבָבְךָ לַעֲשֹׂתוֹ”. אין בתשובה הליכה למרחקים לא מושגים” “לֹא נִפְלֵאת הִוא מִמְּךָ וְלֹא רְחֹקָה הִוא לֹא בַשָּׁמַיִם הִוא”” אלא ‘פסיעה קלה’ של עזיבת החיצוני ונאמנות לטבע הפנימי המלא בעושר אינסופי. זה השורש לגבורת הרצון” לתוספת והתפשטות הטוב” לחיים בעלי משמעות” לעילוי מתמיד” להתחדשות ורעננות רוחנית” וכן זה השורש לניצחון המלחמה ביצר הרע. “אם פגע בך מנוול זה” משכהו לבית המדרש” ” אל תורת החיים” המדריכה את האדם כיצד לחשוף את האלוהי שבקרבו.
החיים החיצוניים יוצרים טשטוש תודעתי” ובנוסף “יצרו של אדם מתחדש עליו בכל יום”5” אך אין לאלו כוח מכריע אלא אם כן שוכח האדם את עצמו. “כששוכחים את מהות הנשמה העצמית” כשמסיחים דעה מלהסתכל בתוכיות החיים הפנימיים של עצמו” הכל נעשה מעורבב ומסופק. והתשובה הראשית” שהיא מאירה את המחשכים מיד” היא שישוב האדם אל עצמו” אל שורש נשמתו” ומיד ישוב אל האלוהים” אל נשמת כל הנשמות וילך ויצעד הלאה מעלה מעלה בקדושה ובטהרה.”
אכן” לעיתים נופל האדם לדמיונות כאילו כבר אינו יכול לשוב ממעשיו” לצאת ממידות שנכשל בהם וש’גדול עוונו מנשוא'” אך האמת הפוכה בדיוק. כל הבריאה ממתינה ומייחלת שישוב” מהמקום שהוא מצוי” באשר הוא שם. לא עיכובים ימצא בדרכו כי אם עזר גדול ודלת פתוחה. “הבא להטהר מסיעיים לו.” התשובה ‘נושאת את נושאיה'” מזומנת ומצויה” מדלגת על כל העיכובים והמניעות ומגעת עד כסא הכבוד. אפילו הרהור תשובה פועל” וכל היש דרוך לקבל גם צעד קטן של האדם לעבר מהותו. החטא נראה מאיים כל עוד לא נעשה הבירור כי שייך הוא רק לחיצוניות הנפש. ירחץ האדם ידיו השחורות” יתחרט” יתוודה” יקבל על עצמו להשתנות” יבקש סליחה מחברו אם יש צורך” ודי בזה להתנקות. “וְאַל יְדַמֶּה אָדָם בַּעַל תְּשׁוּבָה שֶׁהוּא מְרֻחָק מִמַּעֲלַת הַצַּדִּיקִים מִפְּנֵי הָעֲוֹנוֹת וְהַחֲטָאוֹת שֶׁעָשָׂה. אֵין הַדָּבָר כֵּן אֶלָּא אָהוּב וְנֶחְמָד הוּא לִפְנֵי הַבּוֹרֵא כְּאִלּוּ לֹא חָטָא מֵעוֹלָם.”
התשובה איננה נחלת האדם הפרטי” אלא תנועה הו-ו-ייתית. כל מערכות המציאות חוזרות אל שורשן האלוהי אחר התרחקותן. כמו באדם הפרטי” התשובה הלאומית תלויה אף היא בהכרת הזהות האלוהית של האומה. “אשר בחר בנו מכל העמים ונתן לנו את תורתו”. “קרבת האלהים הלאומית” צריכה אמונה גדולה של גאות לאומית במדה רוממה כ”כ” עד שיקבע בלב הרעיון העליון” שההתגלות האלהית ראויה לה.”
“רק באמת הגדולה של התשובה אל עצמו” ישוב האדם והעם” העולם וכל העולמים” ההוי-ה כולה” אל קונהּ” לאור באור החיים. וזהו הרז של אורו של משיח” הופעת נשמת העולם” שבהאירו ישוב העולם לשורש ההוי-ה” ואור ה’ עליו יגלה”.6